המגזר הציבורי בישראל – הבדלי גרסאות

עם זאת, במגזר הציבורי נהוגות הטבות אשר מטיבות עם הבכירים והוותיקים במגזר. הדבר מתבטא ב[[פנסיה תקציבית]] בגילאים נמוכים, בעיקר ב[[מערכת הביטחון]]{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = [[גיא רולניק]]|כתובת = http://www.themarker.com/news/1.1953399|כותרת = פנסיה של יותר מ-4 מיליון שקל למרבית פורשי צה"ל - גם בדרגי הביניים ובתפקידים המשרדיים}}}}, לעומת [[פנסיה צוברת]] במגזר הפרטי החל מגיל 67{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = אמיר בוחבוט|כתובת = http://news.walla.co.il/item/2731727|כותרת = למה צה"ל בלחץ מנתוני הפנסיה של אנשי הקבע?}}}}, ועוד.

 

 

בעקבות הביקורת על נטל הפנסיה התקציבית ההולך ומכביד על תקציב המדינה בכלל ותקציב הביטחון בפרט (לדוגמה בשנת 2014 הגיע תקציב הגמלאות של משרד הביטחון לבדו ל-6.8 מיליארד ש"ח){{הערה|{{קישור כללי|הכותב = מוטי בסוק|כתובת = http://www.themarker.com/misc/1.2155408|כותרת = הוצאות השכר בשיא: כ-20 מיליארד שקל מתקציב הביטחון - לשכר וגמלאות}}}} ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה-21]] נקבע שמצטרפים חדשים לשירות הציבורי ייקלטו במסלול של פנסיה צוברת ולא פנסיה תקציבית, מה שאמור להקטין את נטל התשלומים על המדינה עם השנים.