אייזק ניוטון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 32:
{{ציטוט|תוכן=ניוטון החל את לימודיו בבתי הספר של הכפר ומאוחר יותר נשלח ל"קינג'ס סקול", בית ספר ממשלתי בגרנתהם, שם היה לתלמיד מצטיין. בבית הספר קינג'ס, התגורר אצל הרוקח המקומי, ויליאם קלרק, ולימים התארס לבתו החורגת של הרוקח, אן סטורר, לפני שעבר ל[[אוניברסיטת קיימברידג']] בגיל 19. כאשר החל ניוטון להתעמק בלימודיו החדשים, הרומן בינם התקרר והגברת סטורר נישאה למישהו אחר. נאמר כי הוא שמר זיכרון חם של אהבה זו, שכן לא היו לו אהובות ידועות אחרות והוא מעולם לא נישא.{{הערה|1=Bell, E.T. [1937] (1986). Men of Mathematics, Touchstone edition, New York: Simon & Schuster, pp. 91–2.|שמאל=כן}}|מירכאות=כן}}
 
ביוני [[1661]] החל ללמוד ב[[טריניטי קולג' (קיימברידג')|טריניטי קולג']] של [[אוניברסיטת קיימברידג']], בהנחייתו של [[בנג'מין פוליין]], ובו התוודע ניוטון ל[[פילוסופיה]] של [[אריסטו]] ולרעיונותיהם של פילוסופים מודרניים ובעיקר ל[[דקארט]], ל[[אסטרונומיה|אסטרונומים]] [[קופרניקוס]], [[גלילאו]] ותומאס סטריט, שבאמצעות למידת כתביו נחשף לעבודתו החלוצית של [[יוהנסיוהאנס קפלר|קפלר]]. הוא כתב במחברתו רשימה של שאלות על פילוסופיה מכנית כפי שהבין אותה באותה עת. ב-[[1665]], הוא גילה והכליל את [[משפט הבינום]] והחל לפתח את התורה המתמטית שלימים תיקרא [[חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי]] ([[חשבון אינפיניטסימלי]]). באוגוסט אותה שנה, זמן קצר לאחר שסיים את לימודיו, נסגרה אוניברסיטת קיימברידג' בעקבות התפרצות [[המגפה הגדולה של לונדון|המגפה הגדולה של לונדון בשנים 1665 – 1666]], את השנתיים הבאות בילה ניוטון בביתו בוולסת'רופ. מחקריו והגותו הפרטית של ניוטון בשנתיים אלה גיבשו את הבסיס לתאוריות שלו בענפים השונים: הוא החל לנסח את החשבון האינפיניטסימלי, לערוך את הניסויים הראשונים שלו ב[[אופטיקה]] ולהסיק מהם מסקנות מהפכניות, והחל להרהר על חוקי התנועה וכוח ה[[כבידה]]. ב-1669 נתמנה ניוטון למשרת ה[[פרופסור]] למתמטיקה על שם לוקאס בקיימברידג'.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=ג'ון גריבין|שם=היסטוריה של המדע|מו"ל=ידיעות ספרים/ספריי עליית הגג/ ספריי חמד|שנת הוצאה=2010|עמ=190}}}} ניוטון ירש את מקומו של [[אייזיק בארו]] שביקש לפנות את זמנו לעיסוק בתאולוגיה.
 
=== שנות הביניים ===