פליישר (מחזה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←העלילה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
מ הוספת קישור לאנטי-דת |
||
שורה 7:
במחזה, על תקן הצדיק, מתפקדים הזוג פליישר - מבוגרים [[ניצול שואה|ניצולי שואה]] בעלי אטליז שנלחמים בסביבת המחיה המשתנה שלהם בעקבות מעבר של חרדים ו"התחרדות" השכונה הישנה. כדי לשרוד הם נאלצים להיענות לתכתיבי השכנים החדשים, להשיג [[הכשר]] לאטליז במעט כספם ומנסים למראית עין [[חזרה בתשובה|להתחזק ביהדותם]], אך כל אלא לא מועילים, החרדים לא קונים באטליזם וסופם הוא טראגי בשריפה כאשר החרדים מנצחים במאבק.{{הערה|שם=תיאטרון בחברה|פרופ' דן אוריין, "תיאטרון בחברה" ([[האוניברסיטה הפתוחה]], 2008)}} בהצגה קיימת הפרדה ברורה באפיונן של הדמויות. הדמויות החילוניות (הטובים) – הזוג פליישר, בעלות מטען עבר וזהות ברורה, דוגמה לכך הוא הבעל שלחם ב[[מלחמת העצמאות]] והיותם ניצולי שואה. זהו אפקט שמייצר הזדהות בקהל של מצוקתם וקירבה לדמויות. לעומתם, החרדים (המייצגים את הרעים) הם חסרי זהות ועבר מגיחים לפתע ומתפקדים על תקן האיום הגדול העומד להשתלט וכוחם מייצר [[כעס]] בקהל.
הסיום, ובכך כישלונם של הפליישרים, מעורר בקהל זעם וכעס על אי הצדק שהם חוו. מחאתו של יגאל אבן אור נופלת על אוזניים קשובות ופונה לרגש האִיום והחרדה של הקהל החילוני מפני השתלטות החרדים והתגבשותה של "מדינת [[הלכה]]". הקהל החילוני שחש מכופף לתכתיבי הדתיים מוצא דרך של ביטוי בעידוד והסכמה ,אך למרות זאת, כדרכה של המלודרמה, אין היא מעוררת בקהל שאלות ולקיחת אחריות על עתידם, אלא הטלת האשמה על החרדים.{{הערה|שם=תיאטרון בחברה}} ההצגה מחזקת דיכוטומיה ברורה ומובהקת ומעודדת את החרפת המצב הקיים, בלי רצון בפיוס. הפחדת הקהל בהתחזקות החרדים המועברת כ[[ספר איוב|בשורת איוב]], מהווה קרקע פורייה
==פרשנות==
| |||