בן-ציון מאיר חי עוזיאל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אין צורך לשבור כך שורות
מ ביטול קישור מדף לעצמו (תג)
שורה 38:
[[קובץ:הרבנים עוזיאל מימון גולד ובר אילן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עוזיאל בביקור בארצות הברית. בתמונה (מימין לשמאל): [[יהודה לייב פישמן מימון|הרי"ל מימון]], הרב [[זאב גולד]], הרב עוזיאל, [[מאיר בר-אילן|הרב בר-אילן]], [[תש"ז]]]]
[[קובץ:קבלת פנים לאלנבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבלת הפנים לגנרל [[אדמונד אלנבי|אלנבי]] בבואו לישראל. הרב עוזיאל מימין.]]
[[קובץ:Meir Hai Uziel.jpg|ממוזער|ביקור הרבנים [[יהודה לייב פישמן מימון]] ו[[בןובן-ציון מאיר חי עוזיאל]] בבגדאד לצד הרבנים [[ששון כדורי]] ו[[עזרא דנגור]]]]
 
ב-[[1911]], השתדלו אנשי [[יפו]] אצל השלטונות העות'מאנים שתינתן להם רשות למנות "[[חכם באשי]]", רב ראשי ספרדי המוכר על ידי השלטונות, מיוחד ליפו ולסביבתה, לצד רבנותו של הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] כרב האשכנזי של יפו. עד אז היה רק חכם באשי אחד, שמשכנו בירושלים, ואנשי יפו שנזקקו לשרותו, הוכרחו לנדוד לירושלים. נימוק נוסף, מדיני, היה רצונם של אנשי [[הישוב החדש]]. באותה תקופה, עסקני היישוב, שרובם ישבו ביפו, הרגישו בצורך באישיות רבנית שתוכל לצאת ולבוא לפני השלטונות העות'מאנים. [[החוק העות'מאני]] קבע שרק נתין עות'מאני, יליד הארץ דוד שלישי, ראוי לשמש כחכם באשי. אחרי חיפושים מצא וועד העיר יפו כי הרב עוזיאל הוא המתאים ביותר לתפקיד, ובתמיכתו של הרב קוק הוא הוכתר לחכם באשי של יפו, בגיל שלושים ואחת.