מיתולוגיה יוונית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לא שייך לפתיח. הרבה מזה כבר מופיע בגוף הערך והשאר בערכים המורחבים המקושרים. הערך הנוכחי הוא על כלל המיתולוגיה היוונית לא ספציפית על קבוצה מסויימת של אלים
ניסוח
שורה 1:
{{יוון העתיקה}}
[[קובץ:Zeus Otricoli Pio-Clementino Inv257.jpg|ממוזער|180px|[[זאוס]] - ראש האלים]]
'''המיתולוגיה היוונית''' היא אוסף ה[[מיתוס]]ים שנוצרו ב[[יוון העתיקה]]. מיתוסים אלה קיימים הרבה זמן, ומספרים בין היתר, על ה[[אל]]ים בדמות אנושית, תולדות עלילותיהם ועלילות גיבורים בני תמותה או אלים למחצה ומפלצות למיניהם. ה[[מיתולוגיה]] אינה כוללת את [[דת יוון העתיקה|הדת היוונית]], אך היא כוללת את הפולחן, אשר חלקו ממוסד, מוגדר ומנוהל על ידי ה[[פוליס]], וחלקו טקסים פרטיים ובחלקם מסתורייםמסתורים.
 
[[רומא העתיקה]], שכבשה את [[יוון]], אימצה מן היוונים את המיתולוגיה,. ולכן במיתולוגיה הרומית מופיעים סיפורים כמעט זהים, אבל בשמות שונים.
 
==על המיתולוגיה==
ב[[תרבות]] היוונית היו מספר רבגדול של אלים, על פי תפקידיהם ועל פי מיקומם. בערים שונות היו אלים מקומיים, בעלי [[שם פרטי|שמות]] שונים, שמילאו תפקידים שונים. תכונות אנושיות, תחומי עיסוק אנושיים, כוחות [[טבע]] כלליים ואף [[מעיין|מעיינות]] ו[[נהר]]ות ספציפיים, זוהו עם אלים אלה ואחרים.
 
דמויות האלים היו [[האנשה|מואנשות]] והם היו, במידה רבה, מעין אדם-על. בעיקרו של דבר, דמו בצורתם החיצונית לזו האנושית ובתכונותיהם לאלה של בני האדם, אך היו חזקים יותר ובעלי [[חיי נצח]]. הם יכלו להיפצע, אך חוסנם הגופני היה רב והם החלימו בקלות, כשנפצעו דמם היה זהב קסום שנקרש במהירות רבה. היו להם [[רגשות]] של בני תמותה, כמו [[תשוקה]], [[אהבה]], [[קנאה]] ו[[שנאה]], והם יכלו לעשות מעשים לא [[מוסר]]יים, אך לבני האדם אסור היה לבקרם על מעשיהם. לעיתים היו האלים חוברים אל בני האדם, מקיימים איתם יחסים (כמו למשל, [[זאוס]]), ואף יולדים ילדים חצי-אנושיים, כמו הסיפור המיתי על [[הרקולס|הרקלס]] (או הרקולס במיתולוגיה הרומית).