חילונים – הבדלי גרסאות

* '''שפה חילונית:''' [[תחיית הלשון העברית|החייאת השפה העברית]] כשפת דיבור יומיומית, הפכה אותה מ"[[לשון הקודש]]" - נכס תרבות יהודי-דתי, לנדבך עיקרי בתרבות החילונית. מפעל זה החל במאה ה-19 על-ידי אנשי [[תנועת ההשכלה]] כמסד לתרבות חילונית ופתוחה כנגד ההסתגרות של מרבית הקהילות היהודיות, והמשיך אצל הציונים בארץ ישראל ב[[מלחמת השפות]] שאיפשרה חינוך כללי וטכנולוגי בעברית, והפכה אותה לשפה הרשמית עוד לפני קום מדינת ישראל. [[חילון]] העברית בולט במילות קודש רבות שכיום יש להן שימוש חילוני נפוץ: "לכהן", "להקדיש", "קורבן", "תורה", "כנסת", "משכן", "חשמל". החייאת השפה אִפשרה יצירת נכסי תרבות כתובים רבים: ספרים, מחזות, פעילות אקדמאית ועוד.{{הערה|רפאל ניר ורוביק רוזנטל, דילמות יסוד של העברית החדשה -מבוא, זמן יהודי חדש: תרבות יהודית בעידן חילוני, כרך שני: העברית ולשונות היהודים; וראו גם [[מיכל אפרת (בלשנית)|מיכל אפרת]], [https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/maatak.pdf "מעתק החילון" מנקודת מבט בלשנית], [[לשוננו]], ע"ג (תשע"א) עמ' 209–247 באתר [[האקדמיה ללשון העברית]]}}