ז'אן-מארי סוטו – הבדלי גרסאות

ז'אן-מארי סוטו היה פקיד צעיר בשירות הציבורי בצרפת. במארסבמרץ 1942 נישא סוטו{{הערה|[https://www.whoswho.fr/decede/biographie-jean-marie-soutou_11449 על סוטו] באתר "מי הוא מי" {{צרפתית}}}} לאחותו של [[חורחה סמפרון]].{{הערה|[http://www.ajpn.org/juste-Jean-Marie-Soutou-2588.html על סוטו] באתר המוקדש לחסידי אומות העולם מצרפת {{צרפתית}}}}

אחרי כיבוש צרפת על ידי [[גרמניה הנאצית]] במאי ויוני [[1940]] עבר סוטו מ[[פריז]] ל[[ליון]]. הוא הצטרף למתנגדים הקתוליים ל[[משטר וישי]], בראשם עמד הכומר [[פייר שאייה]]. סוטו היה ממייסדי ארגון "[[הידידות הנוצרית]]" (Amitié Chretienne), ארגון שפעל מ-[[1941]] ואיחד [[פרוטסטנטים]] כ[[מרק בוניה]] ו[[רולאן דה פורי]], וקתולים נוספים כמו סוטו, כגון האב [[פייר שאייה]], [[רוז'ה בראון]] ואחרים. סוטו ועמיתיו שיתפו פעולה עם ארגונים יהודיים בהצלת יהודים, בעיקר ילדים, על ידי הסתרתם והברחתם מעבר לגבול ל[[שווייץ]]. סוטו השתתף בהנפקת עשרות אלפי מסמכים מזויפים ו[[תעודת לידה|תעודות לידה]] וטבילה כדי להסתיר את זהותם היהודית של בני חסותו של ארגון "הידידות הנוצרית".

סוטו, האב שאייה והכמרים האחרים, שבהמשך פעלו בחסות הקרדינל [[פייר-מרי ז'רליה]], לקחו תחת חסותם מאות ילדים, שהיו מיועדים למשלוח, לעיתים מתחנת הרכבת של [[ליון]] (שם עצרו הרכבות ממחנות הדרום בדרכם למחנה הריכוז [[דראנסי]]), והסתירו אותם. אחת הפרשות הידועות ביותר היא פרשת הצלת 108 ילדים יהודים בליון ב-[[30 באוגוסט]] [[1942]]. ארבעה ימים לפני-כן ביצעה המשטרה הצרפתית, בפקודתו של מושל המחוז אנז'לי (פקודה שמקורה בווישי), [[אקציה]] בליון עצמה. 1,100 יהודים, כמחצית מהמספר המתוכנן, נתפסו ונכלאו בקסרקטין נטוש בוניסיו (Venissieux) הסמוכה, שם המתינו לגירושם ל[[דראנסי]]לדראנסי. במהלך שלושת הימים הבאים פעלה בוניסיו ועדה למיון העצורים, שבה השתתפו ז'ילבר לסאז', נציגי ארגוני הצלה יהודיים, וכן [[אלכסנדר גלסברג]] וסוטו כנציגי הידידות הנוצרית. ועדה זו ניצלה את חוסר העקביות בהוראות מווישי, ופטרה כמחצית מהעצורים מגזירת הגירוש. הילדים הוסתרו על ידי אנשי הידידות הנוצרית וארגונים יהודיים, כגון [[תנועת הצופים היהודיים בצרפת|ארגון הצופים היהודים]], אצל [[משפחת אומנה|משפחות אומנות]] ובמוסדות נוצריים בעיר. אנג'לי פנה לקרדינל ז'רליה ודרש את הסגרת הילדים, אך המשטרה לא הצליחה לשים ידיה ולו על ילד אחד. פרשה זו היוותה את יריית הפתיחה לפעולות הצלה רחבות היקף, שבהן עסק הארגון מכאן ואילך.