עודד קוטלר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של RimerMoshe (שיחה) לעריכה האחרונה של מעט מן האור
סידור ועריכה
שורה 13:
'''עודד קוטלר''' (נולד ב-[[5 במאי]] [[1937]]) הוא [[שחקן]] [[תיאטרון]] ו[[קולנוע]] [[ישראלי]], [[במאי תיאטרון|במאי]], [[מחזאי]], מנהל אמנותי ומייסד תיאטראות שונים בישראל.
 
== ביוגרפיה ופעילות אמנותית==
===תחילת הדרך===
קוטלר נולד ב[[תל אביב]]. הוא החל את דרכו התאטרונית כבר בהיותו תלמיד תיכון, כששיחק וביים הצגות בתיאטרון "קלעים" ושיחק גם בתיאטרון "[[האוהל]]". בצבא היה שחקן ובמאי ב[[להקת פיקוד מרכז]]. לאחר מכן שר בלהקת "[[בצל ירוק (להקה)|בצל ירוק]]" ושיחק בתיאטראות "האוהל" ו[[התיאטרון הקאמרי|הקאמרי]]. השתתף גם ב[[תסכית]]י [[רדיו]], בהם הסדרה הרדיופונית הפופולרית "[[משפחת שמחון]]".
 
==פעילות =כמנהל אמנותי ומייסד תיאטראות===
באמצע שנות ה-60 היה קוטלר ממייסדי להקת התיאטרון "[[במת השחקנים]]" שהעלו מחזות מקוריים (עם שחקניו נמנו [[אמנון מסקין]], [[לאורה ריבלין]], [[אילן תורן]] ואחרים) וצירף אותה ל[[תיאטרון חיפה]]. בשנים [[1970]]{{כ}}-[[1978]] שימש כמנהלו האמנותי של תיאטרון חיפה ושם דגש על פיתוח מחזאות ישראלית מקורית שהתמודדה עם המציאות החברתית-פוליטית במדינה.
 
שורה 22 ⟵ 23:
בשנים [[1990]]–[[1998]] חזר לכהן כמנהל האמנותי של תיאטרון חיפה, והמשיך להתמקד בהעלאת מחזאות ישראלית (כמו "המתלבט" של [[חנוך לוין]] ו"אדי קינג" של [[נסים אלוני]]) וכמו כן התמודד עם גרעונות התיאטרון.
 
קוטלר התמודד בעבודתו בתיאטרון גם עם המציאות החברתית בישראל. בשנת 2005 הקים קבוצת תיאטרון חדשה והעלה עמה, במסגרת [[תיאטרון גבעתיים]], את המחזה החברתי "מובטל נולד", המבוסס על המציאות הישראלית ובעיית האבטלה שלדבריו, "נוגעת ופוגעת בכל שכב הציבור ללא אבחנה". לטענתו, החברה הישראלית נעשית יותר ויותר חומרית וגם האמנות הישראלית, במקום ליצור משהו אמיתי, נסחפה לעבר אמנות המכירה.
[[תיאטרון גבעתיים]], את המחזה החברתי "מובטל נולד", המבוסס על המציאות הישראלית ובעיית האבטלה שלדבריו, "נוגעת ופוגעת בכל שכב
הציבור ללא אבחנה". לטענתו, החברה הישראלית נעשית יותר ויותר חומרית וגם האמנות הישראלית, במקום ליצור משהו אמיתי, נסחפה לעבר אמנות המכירה.
 
בספטמבר 2011 מונה למנהל האמנותי של [[תיאטרון אנסמבל הרצליה]].{{הערה|1={{כלכליסט|מאיה נחום שחל|המנהל האמנותי החדש של אנסמבל הרצליה: עודד קוטלר|3531429|13 בספטמבר 2011}}}} עבודתו זו הסתיימה באפריל 2013, עם ההחלטה על סגירתו של תיאטרון [[אנסמבל הרצליה]]זה.{{הערה|{{הארץ||עודד קוטלר: למה המחליף של יעל גרמן בהרצליה סגר את התיאטרון? ככה|1.1988860|9 באפריל 2013}}}}
 
=== כבמאי ושחקן תיאטרון===
בשנת [[2016]] הוציא לאור את ה[[אוטוביוגרפיה]] שלו, "ימים רבים לא יכסו", ב[[הוצאת עם עובד]].
קוטלר יזם והיה אחראי להפקתם של מחזות רבים במסגרת מוסדות התיאטרון השונים שבהם כיהן כמנהל אמנותי. במהלך השנים גם שיחק וביים בכל התאטראות בארץ. בין ההצגות הבולטות שביים היו: "[[חפץ (מחזה)|חפץ]]", "פופקורן", "[[מלאכת החיים]]", "[[משחקים בחצר האחורית]]", "[[סביון_ליברכט_-_מחזות#רשימת המחזות שהועלו|סינית אני מדברת אליך]]", "גיבור מעמד הפועלים", "חברון" (אשר עוסקת ב[[הסכסוך הישראלי-פלסטיני|סכסוך הישראלי-פלסטיני]] דרך העיניים של שני הצדדים) ואת האופרה "[[צחוק של עכברוש (אופרה)|צחוק של עכברוש]]". בשנת [[2002]] שיחק את התפקיד הראשי ב[[מחזמר]] "[[גבירתי הנאווה (מחזמר)|גבירתי הנאווה]]".
 
== פעילות כבמאי או כשחקן בתיאטרון, בקולנוע, ברדיו ובטלוויזיה==
במהלך השנים שיחק וביים בכל התאטראות בארץ. בין ההצגות הבולטות שביים היו: "[[חפץ (מחזה)|חפץ]]", "פופקורן", "[[מלאכת החיים]]", "[[משחקים בחצר האחורית]]", "[[סביון_ליברכט_-_מחזות#רשימת המחזות שהועלו|סינית אני מדברת אליך]]", "גיבור מעמד הפועלים", "חברון" (אשר עוסקת ב[[הסכסוך הישראלי-פלסטיני|סכסוך הישראלי-פלסטיני]] דרך העיניים של שני הצדדים) ואת האופרה "[[צחוק של עכברוש (אופרה)|צחוק של עכברוש]]". בשנת [[2002]] שיחק את התפקיד הראשי ב[[מחזמר]] "[[גבירתי הנאווה (מחזמר)|גבירתי הנאווה]]".
 
קוטלר יזם והיה אחראי להפקתם של מחזות רבים במסגרת מוסדות התיאטרון השונים שבהם כיהן כמנהל אמנותי.
 
ביוני 2015 עורר קוטלר סערה כאשר בכנס של "פורום מוסדות התרבות" כנגד [[משרד התרבות|שרת התרבות]] [[מירי רגב]],{{הערה|{{nrg|עידוא דגן|כנס החירום של האמנים: "רגב תורמת ל-BDS"|701/803|14 ביוני 2015|47|2}}}} ולאחר שרגב אמרה במפגש קודם בינה לבין אמנים: "אנחנו קיבלנו 30 מנדטים ואתם רק 20",{{הערה|1=[http://glz.co.il/1064-64336-he/Galatz.aspx שרת המשפטים בגלצ: המשפט שאמרה מירי רגב לא היה צריך להיאמר], באתר [[גלי צה"ל]], 16 ביוני 2015}} אמר: "תארי לך, גברת רגב, את עולמנו-עולמך שוקט, ללא ספר, ללא מוזיקה, ללא פואמה, עולם שאין מפריע בו, אין מפריע ללאום לחגוג 30 מנדטים שאחריהם צועד עדר של בהמות מלחכות קש וגבב".{{הערה|{{וידאו}}{{mako|עזרי עמרם|צפו: "נאום הבהמות" של עודד קוטלר נגד השרה רגב|54c5530c4c2fd41004|news-israel/entertainment-q2_2015|14 ביוני 2015}}.}}{{הערה|{{ynet|רן בוקר|השרה רגב מגיבה לקוטלר: "חושף את הפנים המכוערות והמתנשאות"|4668424|14 ביוני 2015}}}} הנאום כונה "נאום הבהמות" וספג גינויים רבים מימין ומשמאל, בהם של ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ו[[ראש האופוזיציה]] [[יצחק הרצוג]].{{הערה|{{mako|חדשות 2|סערת "נאום הבהמות" של עודד קוטלר: "חושך תרבותי"|b5f59d530a3fd41004|news-israel/entertainment-q2_2015|14 ביוני 2015}}.}} קוטלר טען שמבקריו מתעלמים מבעיות קשות יותר.{{הערה|{{הארץ|עודד קוטלר|איך העזתי|1.2663641|19 ביוני 2015}}}}
 
בראשית 2017 יצא במונודרמה חדשה -"ילד לא רצוי", בבימויה של [[נולה צ'לטון]], על פי הביוגרפיה של [[יצחק בן-אהרון]] שכתבה [[יעל גבירץ]].{{הערה|[http://tzavta.co.il/EventPage.aspx?id=498 ילד לא רצוי], באתר "צוותא"}}
 
===עבודות בימוי בקולנוע ובטלוויזיה===
בשנת 2019 יצא לאור רומן פרי עטו, "הנסיעה: יומן אישי מאת דייב סגל".
ב[[קולנוע]] שיחק קוטלר במספר סרטים, בהם: "[[משפחת שמחון (סרט)|משפחת שמחון]]" (1964), "חולות באר שבע" (1966), "[[כל ממזר מלך]]" (1968) ו"[[פרשת וינשל]]" (1979). שני סרטים בולטים בכיכובו היו "[[שלושה ימים וילד (סרט)|שלושה ימים וילד]]" של [[אורי זוהר]] על-פי סיפור מאת [[א"ב יהושע]] ([[1967]]) ו"[[מיכאל שלי (סרט)|מיכאל שלי]]" בבימויו של [[דן וולמן]], על פי ספרו של [[עמוס עוז]] (1975). בשנים 2004–2005 שיחק בסדרת הטלוויזיה "[[אסתי המכוערת]]" ובסדרת ההמשך שלה, "אלביס, רוזנטל והאישה המסתורית" וב-2010 שיחק בסדרה "[[חסמבה דור 3]]" בתפקיד [[ירון זהבי]], מפקד "[[חסמבה]]".
 
===עבודות בימוי בקולנוע ובטלוויזיה===
 
בשנת 1985, [[במאי קולנוע|ביים]] קוטלר את הסרט "[[רומן בהמשכים (סרט)|רומן בהמשכים]]" בכיכובו של [[חיים טופול]], על פי סיפור מאת [[יצחק בן נר]].
 
הוא ביים גם מספר סרטים דוקומנטריים לטלוויזיה: הסדרה בת ששת הפרקים "משפחה", הסרט התיעודי "ילד שלי מוצלח" על [[נעמי פולני]] וחידוש להקת "[[התרנגולים]]", הסרט "עקבות בשלג" אודות בולגקוב וההצגה "[[השטן במוסקבה]]" שהעלה [[תיאטרון גשר]] (בעקבות "האמן ומרגריטה") והפקת סדרה בת 3 פרקים לטלוויזיה על תולדות התיאטרון בישראל.
===עבודות בימוי של סרטים דוקומנטריים לטלוויזיה ===
- *הסדרה בת 6 הפרקים "משפחה"
- *"ילד שלי מוצלח" על [[נעמי פולני]] וחידוש "[[התרנגולים]]"
- * "עקבות בשלג" אודות בולגקוב וההצגה "[[השטן במוסקבה]]" שהעלה [[תיאטרון גשר]] (בעקבות "האמן ומרגריטה").
 
===כסופר===
לאחרונה שקד קוטלר על הפקת סדרה בת 3 פרקים לטלוויזיה על תולדות התיאטרון בישראל.
בשנת [[2016]] הוציא לאור את ה[[אוטוביוגרפיה]] שלו, "ימים רבים לא יכסו", ב[[הוצאת עם עובד]].
 
בשנת 2019 יצא לאור רומן פרי עטו, "הנסיעה: יומן אישי מאת דייב סגל".
=== פעילות כשחקן בקולנוע ובטלוויזיה ===
ב[[קולנוע]] שיחק קוטלר במספר סרטים, בהם: "[[משפחת שמחון (סרט)|משפחת שמחון]]" (1964), "חולות באר שבע" (1966), "[[כל ממזר מלך]]" (1968) ו"[[פרשת וינשל]]" (1979). שני סרטים בולטים בכיכובו היו "[[שלושה ימים וילד (סרט)|שלושה ימים וילד]]" של [[אורי זוהר]] על-פי סיפור מאת [[א"ב יהושע]] ([[1967]]) ו"[[מיכאל שלי (סרט)|מיכאל שלי]]" בבימויו של [[דן וולמן]], על פי ספרו של [[עמוס עוז]] (1975). בשנים 2004–2005 שיחק בסדרת הטלוויזיה "[[אסתי המכוערת]]" ובסדרת ההמשך שלה, "אלביס, רוזנטל והאישה המסתורית" וב-2010 שיחק בסדרה "[[חסמבה דור 3]]" בתפקיד [[ירון זהבי]], מפקד "[[חסמבה]]".
 
==פרסים==
שורה 62 ⟵ 51:
בשנת 1967 זכה קוטלר בפרס "השחקן הטוב ביותר" ב[[פסטיבל הקולנוע בקאן]] על משחקו בסרט "שלושה ימים וילד".
בשנת [[1990]] זכה בתואר "אביר מסדר האמנויות והספרות" מטעם ממשלת צרפת.
==חיים אישיים==
 
===משפחתו===
בצעירותו היה קוטלר בן זוגה של השחקנית [[גילה אלמגור]]. כמו כן היה נשוי למשוררת [[תרצה אתר]], ולאחריה היה נשוי לשחקנית [[לאורה ריבלין]] ממנה יש לו [[תאומים]] (השחקנית [[נינה קוטלר]], ו[[צלם קולנוע|צלם הקולנוע]] אמנון קוטלר).
 
מזה למעלה מארבעים שנה הוא נשוי לאורדית, [[בת דוד]]תה של [[תרצה אתר]] ובתו של [[עקיבא עצמון]], שהיה מפקד פיקוד ה[[גדנ"ע]]. לזוג בן ששמו דניאל עקיבא פנחס (עקיבא על שמו של אביה של אורדית ופנחס על שמו של אביו של קוטלר). אחיו, [[יאיר קוטלר]], היה במשך שנים רבות עיתונאי-תחקירן בעיתון "הארץ" ואחר-כך עיתונאי בכיר בעיתון "מעריב" וכתב ספרים בנושא השחיתות הפוליטית בממשל ובתקשורת.
 
===התבטאויות===
ביוני 2015 עורר קוטלר סערה כאשר בכנס של "פורום מוסדות התרבות" כנגד [[משרד התרבות|שרת התרבות]] [[מירי רגב]],{{הערה|{{nrg|עידוא דגן|כנס החירום של האמנים: "רגב תורמת ל-BDS"|701/803|14 ביוני 2015|47|2}}}} ולאחר שרגב אמרה במפגש קודם בינה לבין אמנים: "אנחנו קיבלנו 30 מנדטים ואתם רק 20",{{הערה|1=[http://glz.co.il/1064-64336-he/Galatz.aspx שרת המשפטים בגלצ: המשפט שאמרה מירי רגב לא היה צריך להיאמר], באתר [[גלי צה"ל]], 16 ביוני 2015}} אמר: "תארי לך, גברת רגב, את עולמנו-עולמך שוקט, ללא ספר, ללא מוזיקה, ללא פואמה, עולם שאין מפריע בו, אין מפריע ללאום לחגוג 30 מנדטים שאחריהם צועד עדר של בהמות מלחכות קש וגבב".{{הערה|{{וידאו}}{{mako|עזרי עמרם|צפו: "נאום הבהמות" של עודד קוטלר נגד השרה רגב|54c5530c4c2fd41004|news-israel/entertainment-q2_2015|14 ביוני 2015}}.}}{{הערה|{{ynet|רן בוקר|השרה רגב מגיבה לקוטלר: "חושף את הפנים המכוערות והמתנשאות"|4668424|14 ביוני 2015}}}} הנאום כונה "נאום הבהמות" וספג גינויים רבים מימין ומשמאל, בהם של ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ו[[ראש האופוזיציה]] [[יצחק הרצוג]].{{הערה|{{mako|חדשות 2|סערת "נאום הבהמות" של עודד קוטלר: "חושך תרבותי"|b5f59d530a3fd41004|news-israel/entertainment-q2_2015|14 ביוני 2015}}.}} קוטלר טען שמבקריו מתעלמים מבעיות קשות יותר.{{הערה|{{הארץ|עודד קוטלר|איך העזתי|1.2663641|19 ביוני 2015}}}}
 
== תפקידים שמילא קוטלר כבמאי תיאטרון==
 
תקופת פעילותו כבמאי מתחלקת לשתי תת-תקופות:
 
'''א) התקופה הראשונה, תקופת הנעורים וההתבגרות בראשית שנות ה-50, במסגרת "קלעים" תיאטרון הנוער שהקים בתל אביב:'''
*הרוכבים אל הים / ג'ון מילינגטון סינג'
*העיירה שלנו / [[תורנטון ויילדר]]
שורה 77 ⟵ 70:
*הלו אתם שם בחוץ / [[ויליאם סארויאן]]
*אהל הדוד תום / [[הארייט ביצ'ר סטואו]], בעיבודו של קוטלר
 
-
'''ב) התקופה השנייה, תקופת הבגרות:'''
*1960 – "ככה זה" / להקת פיקוד מרכז
*1963 - "ידיים למעלה" / [[להקת פיקוד צפון]]