המתקפה על פרל הארבור – הבדלי גרסאות

את הרעיון לתקוף את הצי האמריקני ב[[פרל הארבור]] הגה ה[[אדמירל]] [[איסורוקו יממוטו]], מפקד הצי הקיסרי היפני. יממוטו היה גם המוח המתכנן של המתקפה והוא החל את ההכנות אליה מאז [[1940]], ובמשך הזמן האשים יממוטו קצינים אחרים בצבא היפני בפסיחה על שני הסעיפים בהתיחסובהתייחסו לאיטיות תכנוניהם. הדבר ששכנע את יממוטו שתקיפה מן היםמהים ומהאויר באמצעות נושאת מטוסים היא דבר אפשריאפשרית, היתההיה התקפה [[בריטית]] על נמל [[טאראנטו]] באיטליה באמצעות מטוסי טורפדו ב-[[11 בנובמבר]] עד [[12 בנובמבר]] 1940. הנזקים היו חמורים: 5חמש ספינות נזוקוניזוקו ולפחות 2שתיים מהן טבעו. הנספח הצבאי היפני בשגרירות יפן באיטליה בקרביקר בנמל שהותקף ורשם רשימות. יממוטו, שהשתלם תקופה מסוימת בארצות הברית, הגיע למסקנה כי כדי להשלים את השתלטותה על [[הרפובליקה הסינית (1912–1949)|סין]] ועל [[דרום מזרח אסיה]], צריכה [[יפן]] תקופה של שנה לפחות, שבה הצי האמריקני החזק באוקיינוס השקט יהיה מנוטרל. לפיכך, המתקפה המתוכננת על פרל הארבור הייתה בעיניו [[מתקפת מנע]] שנועדה לצורך זה. לאחר עימותים שהיו לו עם מפקדת הצי היפני, כולל איום שלו ב[[התפטרות]], הוא קיבל בסופו של דבר אישור להקים כוח משימה ייעודי של נושאות מטוסים, ומינה את קצין המבצעים [[מינורו גנדה]] להכין את תוכנית המתקפה, שהתבססה כולה על עקרון ההפתעה באמצעות כוח אווירי של מפציצי טורפדו ומטוסי קרב הפצצה שימריא מצי של נושאות מטוסים. לקראת אפריל 1941 קיבלה התוכנית שם קוד "מבצע Z".

בקיץ 1941 התאמנו טייסי מפציצי הטורפדו היפנים באי [[קיושו]]. קפטן גנדה בחר בעיר [[קגושימה]] כאזור אימונים משום שהגאוגרפיה, הטופוגרפיה והתשתית שלה סיפקו לטייסיו את אותם אתגרים שציפו להם בפרל הארבור. האימונים כללו טיסה בגובה של 1,500 מטרים מאחורי צלע ההר וצלילה לעבר המבנים והבתים בעיר, עד לגובה של 7 מטרים בלבד, לצורך הטלת הטורפדוה[[טורפדו]] במים, במרחק של כ־270 מטרים מהמטרה. אחת הבעיות היתההייתה שלפי המודיעין היפני טורפדו תקני עלול לצלול במקום לשייט סמוך לפני המים ולפגוע בספינות. הפתרון שהושג היה חבורחיבור מצופים עשויים מעץ לזנב הטורפדו. הרעיון התברר כמוצלח ביותר.

תוכניות לתקיפה בתמיכת מקדמות צבאיות נוספות החלה בינואר 1941 וההכנות למשימה היו בעיצומן באמצע השנה, כאשר נקבע כי התוכנית היא כדאית לאחר כמה קרבות של הצי הקיסרי. התקיפה הסתמכה על [[טורפדו]], אך כלי הנשק של אז דרשו מים עמוקים כאשר נשלחו מהאוויר. במהלך קיץ 1941 פיתחה יפן וייצרה טורפדו שהיו מסוגלים לפעול במים הרדודים של פרל הארבור. המאמץ הוביל לפיתוחו של טורפדו מסוג 95 שגרם לרוב הנזק לספינות האמריקניות.