ויקיפדיה

המתקפה על פרל הארבור – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הגהה
שורה 45:
כש[[חבר הלאומים]] אימץ דו"ח אנטי־יפני של ועדת לייטון, שבחנה את המצב במנצ'וריה, נטש נציג יפן את הדיונים והודיע על כוונת ארצו לפרוש מהארגון. יפן המשיכה כל העת במדיניות דו־משמעית. ב־21 בפברואר [[1934]] העביר שר החוץ היפני לעמיתו האמריקני הודעה שבה אמר כי אין שום בעיה שאינה ניתנת לפתרון באמצעים ידידותיים ביחסים שבין שתי המדינות. עם זאת, ב־17 באפריל אותה שנה הבהירה יפן את עמדתה כי ממשלת סין חייבת למלא אחר שורת תכתיבים שהציבה לה, ובמקביל הודיעה על כוונתה לפרוש בסוף [[1936]] מאמנה בינלאומית שנחתמה ב־[[1922]] בוושינגטון, ושהטילה מגבלות על נוכחותה הימית באזור.
 
בשנת [[1937]] הגו היפנים את "תכנית מארוזאן" שהיתה תכנית האב שלהם לכיבוש [[האוקיאנוסהאוקיינוס השקט]]. במסגרת התכנית סימנו היפנים את ארצות הברית כמכשול העיקרי לבצועה. בכך נזרע הזרע להתקפה על פרל הרבור.
 
באותו שלב החלה יפן להכין את צבאה לאפשרות של פלישה לסין. היא גם ניהלה שיחות עם [[גרמניה הנאצית]] שהסתיימו בהקמת הברית נגד ה[[קומינטרן]], ב־25 בנובמבר [[1936]], שאליה הצטרפה גם [[איטליה]] ב־[[1937]], דבר שסימל את הקמת ברית [[מדינות הציר]] ואת הפלישה היפנית לסין ביולי 1937 ופרוץ [[מלחמת סין-יפן השנייה|מלחמת סין־יפן השנייה]].
שורה 60:
 
תוכניות לתקיפה בתמיכת מקדמות צבאיות נוספות החלה בינואר 1941 וההכנות למשימה היו בעיצומן באמצע השנה, כאשר נקבע כי התוכנית היא כדאית לאחר כמה קרבות של הצי הקיסרי. התקיפה הסתמכה על טורפדו, אך כלי הנשק של אז דרשו מים עמוקים כאשר נשלחו מהאוויר. במהלך קיץ 1941 פיתחה יפן וייצרה טורפדו שהיו מסוגלים לפעול במים הרדודים של פרל הארבור. המאמץ הוביל לפיתוחו של טורפדו מסוג 95 שגרם לרוב הנזק לספינות האמריקניות.
 
ב־[[26 בנובמבר]] עזב תחת [[דממת אלחוט]] צי של שש נושאות מטוסים בפיקוד סגן האדמירל היפני [[צ'ואיצ'י נגומו]] את מפרץ היטוקאפו שבאי [[איטורופ]], כשפניו לפרל הארבור. נושאות המטוסים היפניות שהשתתפו בתקיפה היו [[אקאגי (נושאת מטוסים)|אקאגי]], [[היריו]], [[קאגה]], [[שוקאקו]], [[סוריו]] ו[[זואיקאקו]]. את כוח המשימה ליוו שתי אוניות קרב מהירות, שתי סיירות כבדות, תשע משחתות וצוללות רבות. בסך הכול היו 441 [[מטוס]]ים, כולל [[מטוס קרב|מטוסי קרב]], מפציצי טורפדו, מפציצי צלילה ומפציצי קרב.▼
 
==התקיפה==
שורה 67 ⟵ 65:
[[קובץ:Pearlharborcolork13513.jpg|ימין|ממוזער|250px|מחסני התחמושת הקדמיים של הספינה אריזונה מתפוצצים לאחר פגיעת פצצה יפנית]]
[[קובץ:USS Utah (AG-16) capsizing at Pearl Harbor on 7 December 1941 (80-G-266626).jpg|שמאל|ממוזער|250px|שברי הספינה יוטה]]
 
גל התקיפה הראשון יצא בשש וחמש דקות, בוקר 7 בדצמבר 1941. 183 מטוסים יצאו במבנה, שנשבר כדי ש־53 מטוסים יוכלו להתפנות לתקיפת שדות התעופה שבאי. מרגע שהתקרבו הכוחות היפנים ליעדם, המגינים האמריקאים פתחו באש [[נ"מ]] לעברם ובסופו של דבר גם ירו עליהם בתותחי 127 מילימטר מספינות שלא ניזוקו קשות.▼
▲ב־[[26 בנובמבר]] עזב תחת [[דממת אלחוט]] צי של שש נושאות מטוסים בפיקוד סגן האדמירל היפני [[צ'ואיצ'י נגומו]] את מפרץ היטוקאפו שבאי [[איטורופ]], כשפניו לפרל הארבור. נושאות המטוסים היפניות שהשתתפו בתקיפה היו [[אקאגי (נושאת מטוסים)|אקאגי]], [[היריו]], [[קאגה]], [[שוקאקו]], [[סוריו]] ו[[זואיקאקו]]. את כוח המשימה ליוו שתי אוניות קרב מהירות, שתי סיירות כבדות, תשע משחתות וצוללות רבות. בסך הכול היו 441 [[מטוס]]ים, כולל [[מטוס קרב|מטוסי קרב]], מפציצי טורפדו, מפציצי צלילה ומפציצי קרב.
 
▲גל התקיפה הראשון יצא בשש וחמש דקות, בוקרבבוקר 7 בדצמבר 1941, בשעה 6:05. 183 מטוסים יצאו במבנה, שנשבר כדי ש־53 מטוסים יוכלו להתפנות לתקיפת [[שדה תעופה|שדות התעופה]] שבאי. מרגע שהתקרבו הכוחות היפנים ליעדם, המגינים האמריקאים פתחו באש [[נ"מ]] לעברם ובסופו של דבר גם ירו עליהם בתותחי 127 מילימטר מספינות שלא ניזוקו קשות.
 
היריות הראשונות והחללים הראשונים במתקפה על פרל הארבור התרחשו כאשר USS Ward תקפה והטביעה צוללת יפנית ננסית. היפנים תכננו להפעיל חמש צוללות ננסיות בפרל הארבור כדי לפגוע בספינות הצי האמריקאי באמצעות טורפדו, לאחר תחילת ההפצצה האווירית. אף אחת מהצוללות לא חזרה בשלום, ורק ארבע מתוך חמש הצוללות נמצאו.
שורה 73 ⟵ 74:
המטוסים תקפו בשני גלים, בשעה 7:53 ובשעה 8:55. מטוסי הצי היפני הפציצו את כל בסיסי חיל האוויר של צבא ארצות הברית על האי ואת כל ספינות המלחמה האמריקניות שעגנו במקום. כמעט כל המטוסים שהיו על הקרקע הושמדו, ורק מטוסי קרב בודדים הצליחו להמריא כדי ליירט את המטוסים התוקפים. חמש [[אוניית מערכה|אוניות מערכה]], [[שולת מוקשים]] אחת ושלוש [[משחתת|משחתות]] טבעו, וחמש אוניות נוספות ניזוקו; 188 מטוסים הושמדו, ו־2,402 חיילים אמריקאיים נהרגו. אוניית המערכה [[אריזונה (אוניית מערכה)|אריזונה]] התפוצצה וטבעה ובה יותר מ־1,100 מלחים - כחצי מכלל ההרוגים בתקיפה. ליפנים אבדו 29 מטוסים במהלך הקרב, ונהרגו 58 טייסים ואנשי צוות.
 
האדמירל נגומו החליט לוותר על הגל השלישי והעדיף להסיג את כוחותיו, דבר שאחר כך התברר כטעות קשה מבחינת היפנים. מטרתו של הגל השלישי הייתה לפגוע ביכולת השיקום של הצי, מוסכי הנמל ומפעלים חיוניים על האי. ביטולה שלביטול תקיפה זו איפשרהאיפשר את שיקום [[צי האוקיינוס השקט של ארצות הברית|צי האוקיינוס השקט]] והנמל בזמן קצר בהרבה מאשר בתוכנית היפנית המקורית.
 
==הגורמים למחדל האמריקני==
*המודיעין האמריקני לא הצליח לגלות את התוכנית היפנית. היפנים הסוו את תוכניתם בצורה מושלמת באמצעות שליחת מסרים מעורפלים שהביכו את האמריקנים, וניהול "שיחות שלום" באותו הזמן בין השגריר היפני לשר החוץ האמריקני.
* האמריקנים לא קלטו שישנו [[מרגל]] יפני בהואייבהוואי עד לשעות לאחר התקיפה באותו יום 7 בדצמבר 1941, אז נלכד. שמו היה [[תאקאו יושיקאוא]] וכנויווכינויו היה "תאדאשי מורימורא". הוא שהה בהואייבהוואי מאז [[27 במרסבמרץ]] [[1941]] כסגן הקונסול היפני בהואייבהוואי. באיים היו 160000160,000 תושבים ממוצא יפני אבל הוא התיחסהתייחס אליהם כאל נאמנים לארצות הברית ולא יצר אתם קשר. עם הזמן הוא ספקסיפק למפעיליו את מפת נמל פרל הרבור. אחד מהרגליו היה לבלות במקומות הבלויהבילוי של חילים אמריקנים כדי להבין האם הם מודעים לאפשרות התקיפה. בערב [[6 בדצמבר]] 1941 דווח תאקאו יושיקאוא למפעיליו שהאמריקנים ישנים ואינם מודעים כלל לתכנוני התקיפה.
* גם מרגל [[נאצי]] מטעם ה[[אבווהר]] התגורר בהוואי: שמו היה Bernard Julius Otto Kuehn. הוא התגורר עם משפחתו בדירה בטווח תצפית מנמל פרל הרבור. הגרמנים שלחו אותו כסיוע לתאקאו יושיקאוא, אבל יושיקאוא היחס אליו כאל "בלתי מקצועי", והעדיף לעבוד לבדו. הגרמני נהג לשדר ליפני אותות [[מורס]] ממרפסת ביתו והאמריקנים לא ראו בו כל סכנה עד שנעצר ב-[[21 בפברואר]] [[1942]].
* כל אחת מזרועות הצבא האמריקני האמינה שהשנייהשהאחרת עושה את הצעדים הדרושים. [[הצי האמריקני|הצי]] סמך על [[צבא ארצות הברית|הצבא]] ולהפך ולא הייתה מערכת בקרה כוללת. קשה להאשים את אדמירלי האוקיינוס השקט שלא נקטו אמצעים. ראש הצי באוקיינוס נקט שורה של מהלכים לקדם מתקפה אפשרית, אך ציפה, כמו כולם, שהיא לא תהיה על פרל הארבור אלא בדרום. האמריקנים קלטו הרבה רחשים אלקטרוניים באשר ליציאת ספינות יפאניותיפניות מנמליהן בראשית דצמבר [[1941]] אבל טעו לחשוב שמטרת כולן היא [[מלאיה]]. למעשה תקפו היפנים את דרום [[תאילנד]] ב-[[6 בדצמבר]] 1941, ותאילנד נכנעה כעבור 5 שעות לחימה. הדבר העניק בסיס ליפן לתקוף את מלאיה בדרך היבשה, פלישה שהחלה ב-[[7 בדצמבר]] [[1941]]. האמריקנים טעו לחשוב שהצי שיצא מיפן הוא בכווןבדרך לשם. אלא ששתי הספינות הבריטיות שטובעו ליד האי תיומאן טובעו 3 ימים לאחר המתקפה על פרל הרבור.
* יפן נסתה להחדיר 5 "צוללות כיס" שבכל אחת מהן היו 2 אנשי צות אל נמל פרל הרבור שהיה רדוד. בגלל מבנה הכניסה / יציאה הצרה מאדמאוד נכשלו 4 מהן לעשות זאת. ב-[[7 בדצמבר]] [[1941]] בשעה 3:42 בבוקר דווחדיווח מפקד אמריקני מספינתו למפעיליו שהטיל [[פצצת עומק|פצצות עומק]] לעבר צוללת יפנית. לא ברור אם הדווחהדיווח נקלט היכן שהוא, אבל לא נעשה בו דבר. שרידיהן של לפחות 3 מהצוללות היפניות נודעו להיסטוריונים בחפושיםבחיפושים מחוץ לנמל סמוך ל"מדף היבשת" המקיף את האי [[אואהו]] ה 5החמישית מהן הצליחה לחדור לנמל ולהשתתף בתקיפה הימית באמצעות טורפדו. ה[[פריסקופ]] שלה זוהה בצלוםבצילום ישן, כשבלט מעט מעל לפני הים בנמל לפני ששגרה טורפדו לעבר ספינה אמריקנית. כמשוער היא טובעה בידי הכחהכוח האווירי היפאניהיפני עצמו. לצבא ארצות הברית נודע דבר הצוללות בבמקרה ב-8 בדצמבר במקרה. הצוללת הרביעית נתקעה על החוף בגלל תקלה במצפן הג'ירו שלה. אחד מאנשי צוותה הספיק להתאבד, אבל איש הצוות השני [[קאזואו יאמאזאקי]] נפל בשבי והיה השבוי היפני הראשון שנפל בידי אמריקאנים במלחמה. כל 9 היפנים האחרים מצוותי הצוללות נחשבים להרוגים.
* ב-[[7 בדצמבר]] [[1941]] בשעה 7:00 בבוקר החליף חילחייל חסר נסיוןניסיון את קודמו בעמדת המכה[[מכ"מם]]. בשעה 7:02 ראה שפע נקודות מופיעות על הצג. הוא שאל את מפקדו שענה לו שאלו הם מטוסי טייסת אמריקנית ששבה מאימונים.
* מחדל מודיעיני נוסף היה קשור במסרים שקבל השגריר היפני ב[[וושינגטון הבירה]], נומורה. בעת ההיא כבר פצחפיצח המודיעין האמריקני את הצופן הדיפלומטי היפני אבל עדיןעדיין לא פצחפיצח את הצופן הצבאי. כתב [[מארק ארנולד פורסטר]] כתב בספרו "[[עולם במלחמה]]" שבעת שהפכו האמריקנים באותיות ובמספרים שהרכיבו את הצופן היפני הפכו האמריקנים את נומורה לשוטה הגדול ביותר בכל תולדות הדיפלומטיה. תכופות קראו את המסרים שנועדו אליו לפני שהוא עצמו קבלם. בכל זאת לא הצליחו למנוע את המתקפה. נומורה קבל מסר מיפן שעליו להודיע לאמריקנים בוושינגטון שישנו מצב מלחמה בין יפן לארצות הברית "בשעה 13:00 לפי הזמן שלך" אלא שעד שהגיעה השעה המיועדת לפי זמנו של נומורה בוושינגטון כבר היתה פרל הרבור פגועה קשות מזה כמה שעות בגלל הפרשי שעות ידועים: מראית הזריחה כפי שהיא נראית בהוואי קדמה למראיתה בוושינגטון הבירה. אל הדבר הזה התיחס [[פרנקלין דלנו רוזבלט]] בנאום הכרזת המלחמה שלו, כשכנה את המתקפה בשם: "בכוונה תחלהתחילה ללא התגרות". את הידיעה אודות התקיפה קבל רוזבלט במסדרון ה[[בית הלבן]], על ידי רץ שעקף בריצה את 8 גושי הבניניםהבניינים המפרידים בין בנין "[[מחלקת המדינה"]] ל[[הבית הלבן|בית הלבן]]. בוושינגטון שררה "בהלת מרגלים" בעקבות התקיפה, דבר שגרם להם לא למסור את הידיעה ב[[טלפון]] מחשש לצתותלציתות.
 
==תוצאות התקיפה==
שורה 88 ⟵ 89:
למחרת המתקפה היפנית, ב־[[8 בדצמבר]] 1941, הודיעו ארצות הברית ו[[בריטניה]] על [[הכרזת מלחמה]] רשמית על יפן, והקונפליקט העולמי של מלחמת העולם השנייה התרחב על פני כל שטחו של [[האוקיינוס השקט]]. שלושה ימים אחר־כך, ב־[[11 בדצמבר]], הכריזו [[גרמניה הנאצית]] ו[[איטליה הפאשיסטית]] מלחמה על ארצות הברית, והאחרונה נכנסה למלחמת העולם השנייה לצד [[בעלות הברית]].
 
מתקפת הפתע היפנית על פרל הארבור שיתקה את כוחה של ארצות הברית באזור, חיסלה לזמן מה את יכולתה לשלוט במרחב הימי, ואפשרה ליפנים לשלוט במרחבי [[האוקיינוס השקט]]. מתקפת פרל הארבור שימשה מבוא להתקדמות היפנית. עד פברואר [[1942]] כבש הצבא היפני את [[גואם]], [[וייק (אי)|וייק]], [[הונג קונג]], [[תאילנד|סיאם]], ה[[פיליפינים]], [[מלאיה]] ו[[בורמה]]. שתי ספינות הדגל הבריטיות, [[אה"מ פרינס אוף ויילס]] ו[[אה"מ ריפאלס]], הוטבעו, אחת מדרום לאי [[תיומאן]] והשניה מצפון לאותו אי [[מלזי]], ב-[[10 בדצמבר]] [[1941]] והעדרןוהיעדרן אפשראיפשר את כיבוש [[סינגפור]]. הדבר הטעה גם את האמריקנים באשר למזימות יפן, דבר שנזכר למעלה "מחדל".
 
עם זאת, הניצחון היפני היה זמני ומוגבל, שכן היפנים לא הצליחו לנצל את התקפתם לגירוש האמריקאים מזירת האוקיינוס השקט. כישלון זה הביא להתמוטטותם כעבור ארבע שנים. היפנים לא הצליחו להשיג שליטה מלאה במרחב הימי שלהם. כניסת ארצות הברית למלחמה גרמה ליפנים למתוח יתר על המידה את גבולות יכולת השליטה על יחידותיהם, ולא אפשרה להם לרכז מאמץ במקום אחד.
 
המתקפה היפנית על פרל הארבור גם זירזה את הצטרפותה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה בחזיתות באירופה, ב[[צפון אפריקה]] ובמזרחוב[[המזרח הרחוק|מזרח הרחוק]] מול יפן לצדן של בעלות הברית.
 
היפנים זיהו את בסיס פרל הארבור כנכס החיוני של ארצות הברית, אך התעלמו או לא הכירו בחשיבותן של נושאות המטוסים כעמוד השדרה של הצי האמריקאי. כמו כן הם לא העריכו נכונה את התגובה של העם האמריקאי למפלת פרל הארבור ולא ציפו להתגייסות מסיבית של ארצות הברית למלחמה נגד [[יפן]]. האדמירל [[איסורוקו יממוטו|יממוטו]], שהכיר היטב את המנטליות האמריקנית מתקופת לימודיו בארצות הברית, הזהיר בעצמו כי התקפה על פרל הארבור, אם לא תסתיים בריסוק מלא של הצי האמריקאי באוקיינוס השקט, תביא לתוצאות הפוכות ו"תעורר את הענק האמריקאי מרבצו".
 
תחזיותיו של יממוטו התגשמו במלואן. הציבור האמריקאי, שהיה מפולג לגבי מידת המעורבות של ארצות הברית במלחמה ב[[אירופה]]באירופה, התאושש מהר מאוד מהלם המתקפה בפרל הארבור והתאחד כולו סביב הקריאה לנקום ביפן, ב[[היטלר]] וב[[פשיזם]]. קריאת הקרב של לוחמי ארצות הברית מאז אותו יום הייתה "זכרוזיכרו את פרל הארבור" (Remember Pearl Harbor). ארצות הברית הגיבה בעוצמה, כאשר שיא התגובה היה ב[[הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי]], מהלך שגרם לכניעתה של יפן לארצות הברית ולסיום [[מלחמת העולם השנייה]]. הדגל האמריקני שהתנוסס מעל למפקדתו של הגנרל [[דגלאס מקארתור]] ב[[טוקיו]] בתפקידו כמושל יפן לאחר כניעתה, היה אותו דגל שהתנוסס בפרל הרבור ביום התקיפה היפנית.
 
==ראו גם==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/המתקפה_על_פרל_הארבור"