הבדלים בין גרסאות בדף "חוק יסוד: הכנסת"

נוספו 68 בתים ,  לפני 8 חודשים
←‏תיקונים מרכזיים: עדכון פסילות 2020
(←‏תיקונים מרכזיים: עדכון פסילות 2020)
==תיקונים מרכזיים==
*תיקון מס' 9 (נחקק: י"ג באב התשמ"ה, 31 ביולי 1985) - הוסיף את סעיף {{סחפ||סעיף 7א}}, בעקבות פסיקת [[בית המשפט העליון]] שלא לפסול את רשימות [[כך]] ו[[הרשימה המתקדמת לשלום]]. הסעיף קובע שלא תשתתף רשימה בבחירות אם יש במטרותיה או במעשיה שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, שלילת האופי ה[[דמוקרטיה|דמוקרטי]] של המדינה, או [[הסתה]] ל[[גזענות]].
:בית המשפט העליון נדרש פעמים לא מעטות לפרש את תיקון זה, וקבע מבחן מחמיר לפסילת רשימות לכנסת. כחלק מהמבחנים נקבע שאחד מהקריטריונים לפסילה צריך להיות מרכיב דומיננטי במטרותיה או במעשיה של הרשימה, ושישנן ראיות מכריעות לכך שהרשימה חותרת ליעד כזה. כל זאת כדי למנוע ניצול לרעה של החוק בידי [[ועדת הבחירות המרכזית]], שחבריה (למעט ראש הוועדה) הם פוליטיקאים, וכדי לוודא שפסילה מתבצעת רק במקרים חריגים וקיצוניים ולפי רף הוכחה מחמיר מאוד. בית המשפט העליון נדרש להכריע בערעורים על החלטות ועדת הבחירות המרכזית (להפעיל את הסעיף או להימנע מהפעלתו), וברוב המקרים נמנע מהפעלתו. הרשימות היחידות שאושרה סופית פסילתן בבחירות בשל סעיף זה היו רשימות [[כ"ך]] ו[[כהנא חי]] ב[[הבחירות לכנסת ה-12|בחירות לכנסת ה-12]] (1988) וב[[הבחירות לכנסת ה-13|בחירות לכנסת ה-13]] (1992); עוד לפני קיומו של הסעיף, נפסלה "רשימת הסוציאליסטים" ב[[פסק דין ירדור]] ב[[הבחירות לכנסת השישית|בחירות לכנסת השישית]] (1965). מאז 1992 (גם בנוסחיו החדשים של הסעיף) טרם אושרה פסילת רשימות על פיו, ואף שוועדת הבחירות המרכזית פסלה לעיתים רשימות שונות (רשימת [[בל"ד]] ב-2003 וב-2009, רשימת [[רע"ם-תע"ל]] ב-2009, ורשימתרשימת [[רע"ם-בל"ד]] ב-2019 ורשימת "משפט צדק" ב-2020), בית המשפט העליון לא אישר את הפסילות, וכן דחה ערעורים שהוגשו לו בדרישה לפסול את [[הרשימה המתקדמת לשלום]] (1988) ואת [[חד"ש-תע"ל]] (2019), בנימוק שהפסילות לא עמדו בקריטריונים הראייתיים המחמירים הנדרשים לפסילת רשימה לכנסת.
*תיקון מס' 10 (נחקק: כ"ו באדר ב' התשמ"א, 1 באפריל 1981) - הוסיף את סעיפים 42א ו-42ב, אשר קובעים את מעמדו של חבר כנסת שהורשע בעבירה פלילית, הן טרם נתינת פסק הדין הסופי (סעיף 42ב), והן לאחר נתינת פסק הדין הסופי בעניינו (סעיף 42א).
*תיקון מס' 12 (נחקק: כ"ח בשבט התשנ"א, 12 בפברואר 1991) - הוסיף את סעיף 6א, המגביל את יכולתם של חברי כנסת לפרוש מסיעתם ולעבור אל סיעה הקיימת באותה הכנסת, בכלל ותמורת [[טובות הנאה]] בפרט, ואף קובע כי "חבר הכנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו, לא ייכלל, [[הבחירות לכנסת|בבחירות לכנסת]] שלאחריה, ברשימת מועמדים שהגישה מפלגה שהייתה מיוצגת על ידי סיעה של הכנסת היוצאת".
*תיקון מס' 30 (נחקק: י"ב באדר התשס"א, 7 במרץ 2001) - הוסיף את סעיף 36א, הקובע כי אם לא נתקבל בכנסת חוק [[תקציב המדינה (ישראל)|תקציב המדינה]] עד לתאריך 31 במרץ באותה השנה, אזי יחשב הדבר כאילו הכנסת החליטה להתפזר טרם סיום כהונתה, ויערכו [[הבחירות לכנסת|בחירות לכנסת]] בתוך 90 ימים.
:סעיף קטן (ב) לאותו התיקון מסייג ואומר, כי אם התקיימו [[הבחירות לכנסת|בחירות לכנסת]], או התקבל חוק לפיזור הכנסת, או ש[[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] פתח בהליכים להרכבת ממשלה חדשה, בין היום בו אמורה הממשלה להגיש את התקציב (שהוא, לכל המאוחר, 1 בנובמבר שלפני תחילת שנת הכספים) לבין תום שלושת החודשים הראשונים של שנת התקציב (31 במרץ) - אזי חוק תקציב המדינה חייב להתקבל בכנסת עד 31 במרץ, או עד 45 יום מיום כינון הממשלה, לפי המאוחר, ואם לא מתקבל החוק עד אז - הכנסת מתפזרת, ועורכים בחירות בתוך 90 יום.
*תיקון מס' 35 (נחקק: ד' באייר התשס"ב, 15 במאי 2002) - תיקן את סעיף 7א, כך שיאפשר גם פסילת מועמדות של מועמד בודד (ולא רק רשימה) אם יש במעשיו שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד המדינה. המועמד הראשון, שפסילתו אושרה סופית בבית המשפט העליון היה [[מיכאל בן-ארי]], שביקש להתמודד לכנסת במסגרת רשימת [[איחוד מפלגות הימין]] ב[[הבחירות לכנסת ה-21|בחירות לכנסת ה-21]] (2019).{{הערה|{{ynet||בית המשפט העליון פסל את מיכאל בן-ארי ואישר את עופר כסיף|5480103|17 במרץ 2019}}}} ב[[הבחירות לכנסת העשרים ושתיים|בחירות לכנסת ה-22]] פסל בית המשפט העליון את מועמדותם של [[ברוך מרזל]] ו[[בנצי גופשטיין]], שהתמודדו מטעם [[עוצמה יהודית]], בשל הסתה לגזענות.{{הערה|{{ynet|יעל פרידסון, מורן אזולאי ויובל קרני|העליון הכריע: גופשטיין ומרזל פסולים מלהתמודד בבחירות|5575260|25 באוגוסט 2019}};{{ש}}{{פס"ד עליון|קישור=19054870.V06|סוג=ע"ב|עותר=גיל סגל ואחרים|משיב=איתמר בן גביר ואחרים|ניתן ב=25 באוגוסט 2019}}}} ועדת הבחירות המרכזית פסלה בעבר גם את המועמדים [[עזמי בשארה]] (2003), [[אחמד טיבי]] (2003), [[חנין זועבי]] (2013 ו-2015), [[ברוך מרזל]] (2015), ו[[עופר כסיף]] (2019) ו[[היבא יזבק]]] (2020), וכן הוגשו ערעורים לבית המשפט העליון בדרישה לפסול את ברוך מרזל (2003) ואת [[איתמר בן גביר]] (2019), אך בית המשפט העליון לא אישר אף אחת מאותן פסילות, בנימוק שהן לא עמדו בקריטריונים הראייתיים המחמירים הנדרשים לפסילת מועמד לכנסת.
{{עוגן|החוק הנורווגי}}
*תיקון מס' 42 (נחקק ב-30 ביולי 2015), המכונה גם '''"החוק הנורווגי הקטן"''' - במרכזו חקיקת סעיף 42ג והרחבת סעיף 43. התיקון מסדיר את אפשרותו של [[חבר הכנסת]] המכהן כ[[שר]] או כ[[סגן שר]] להפסיק את חברותו ב[[הכנסת|כנסת]]. במקומו של חבר הכנסת שהפסיק את כהונתו לפי סעיפים אלו יבוא המועמד הבא בתור ברשימת המועמדים לכנסת של המפלגה אליה משתייך חבר הכנסת. בשונה מ[[התפטרות]] מהכנסת, במקרה של הפסקת חברות, היה וחבר הכנסת שחברותו הופסקה יחדל מלכהן כשר או כסגן שר, או ימונה לתפקיד [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]], [[ראש ממשלת ישראל#ראש הממשלה בפועל|ראש הממשלה בפועל]] או [[ממלא מקום ראש הממשלה]], תחודש חברותו בכנסת, והאחרון שנהיה לחבר הכנסת מבין חברי רשימתו - יחדל מלכהן.{{ש}}על פי הוראות התיקון, חבר כנסת אחד בלבד מכל רשימת מועמדים רשאי להפסיק את חברותו בכנסת בהתאם לסעיף זה, אך מי שהפסיק את חברותו בכנסת רשאי "להתחלף" עם שר או סגן שר אחר מרשימתו, ובכך לחזור ולכהן בכנסת עם הפסקת חברותו בה של שר או סגן שר אחר.{{ש}}תיקון זה נחקק כ[[הוראת שעה]], ותוקפו בתקופת כהונת [[הכנסת העשרים]] בלבד.
64,399

עריכות