שכר לימוד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: \1מיסים
מ תיקון קישור
שורה 19:
:ברוב מדינות אירופה, וכן ב[[ישראל]], נהוג שכר לימוד סמלי; בחלק מהמדינות שהוזכרו לעיל, שבהן לא קיים שכר לימוד, נשקלת הנהגתו של שכר לימוד סמלי, זאת לאור הקושי הגובר של האוניברסיטאות לעמוד בהוצאותיהן. כפי שנרמז, שכר לימוד סמלי אינו בהכרח נמוך, וסטודנטים רבים מתקשים לעמוד בו. ישראל, למשל, נכללת בקטגוריית שכר הלימוד הסמלי כיוון ששכר הלימוד בה זהה בכל האוניברסיטאות, נקבע על ידי הממשלה ונמוך בהרבה מהתשלום במדינות שבהן קיימות אוניברסיטאות פרטיות. למרות זאת, חלק גדול מהסטודנטים בישראל מתקשה לעמוד בשכר הלימוד (אשר אליו מתווספות הוצאות מחייה והוצאות נלוות ללימודים, כגון קניית [[ספר]]ים והדפסת עבודות) ונאלצים לעבוד במקביל ללימודים.
* '''היעדר פיקוח על שכר הלימוד''':
:במספר מדינות, שהמובהקת שבהן היא [[ארצות הברית]], קיים פיקוח מינימלי ביותר, אם בכלל, על שכר הלימוד, והאוניברסיטאות רשאיות לקבוע את גובה הסכום בעצמן. למרות זאת, אין פירוש הדבר שהסטודנטים מממנים באופן בלעדי את הוצאות האוניברסיטה. ראשית, מוסדות רבים נשענים על תרומות, ובארצות הברית קיימת מסורת עמוקה של [[התרמה|תרומה]] למוסדות אקדמאייםאקדמיים, במיוחד על ידי סטודנטים לשעבר במוסד. שנית, באוניברסיטאות הפרטיות בארצות הברית אכן ממומנות רוב ההוצאות על ידי הסטודנטים, אך בכל אחת מ-50 [[מדינות ארצות הברית]] קיימת [[אוניברסיטה ציבורית]] אחת לפחות, אשר בתפעולה משתתפת ממשלת המדינה.
 
:שכר הלימוד באוניברסיטאות הציבוריות בארצות הברית נמוך פי 3 עד 10 משכר הלימוד באוניברסיטאות הפרטיות: שנת לימודים באוניברסיטה ציבורית ממוצעת עלתה בשנת 2006 כ-5,000 [[דולר אמריקני|דולרים]]; באוניברסיטאות הפרטיות מתחיל שכר הלימוד בכ-15,000 דולרים ומגיע במוסדות מסוימים ל-40,000 דולר לשנה.