ביקורת שיפוטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 27573278 של בן נחום (שיחה) - נסתפק כאן בעובדות העיקריות, מידע נרחב מופיע בקישור לערך העוסק בפסק הדין
תיקון ההתפטאות של אדלשטיין
שורה 184:
:האיזון הראוי בין הצורך להבטיח את 'שלטון החוק במחוקק' לבין הצורך לכבד את ייחודה של הכנסת בהחלטותיה בענייניה הפנימיים, יובטח אם נאמץ לעצמנו אמת מידה, המתחשבת במידת הפגיעה הנטענת במירקם החיים הפרלמנטריים ובמידת השפעתה של הפגיעה ביסודות המבנה של משטרנו החוקתי. כאשר הפגיעה הנטענת בהסדרים הפנים-פרלמנטריים היא קלה, ואין בה כדי להשפיע על יסודות המבנה של שיטתנו הפרלמנטרית, כי אז גובר השיקול של עצמאותה וייחודה של הכנסת על-פני השיקול של שלטון החוק, ומוצדק הוא, שהרשות השופטת תמשוך ידה מדיון בעניין שהוא פוליטי במהותו. לא כן כאשר הפגיעה הנטענת היא ניכרת, ויש בה פגיעה בערכים מהותיים של משטרנו החוקתי. במצב דברים זה גובר השיקול בדבר הצורך להבטיח את שלטון החוק על פני כל שיקול אחר.{{הערה|[https://www.nevo.co.il/psika_word/elyon/padi-le-2-197-l.pdf בג"ץ 652/81‏ ח"כ יוסי שריד‎ ‎נ' יושב-ראש הכנסת מנחם סבידור], ניתן ב-1 במרץ 1982}}
 
ויכוח סוער עורר [[בג"ץ התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד יושב ראש הכנסת]], שבו פסק בג"ץ שעל [[יושב ראש הכנסת]], [[יולי אדלשטיין]], לכנס את [[מליאת הכנסת]], לשם בחירת יושב ראש הכנסת, בהקדם האפשרי - ולא יאוחר מ-25 במרץ 2020. אדלשטיין לא ציית לפסק דין זה והתפטר מהכנסתמתפקידו כיו"ר הכנסת.
 
==ביקורת שיפוטית על הרשות המבצעת בישראל==