מגילת אסתר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏חגיגות היהודים: דיוק לטקסט המגילה, ניסוח, קריאות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 46:
כפי שסיפור המגילה מתחיל בשמחה (משתה) הוא מסתיים בשמחה (משתה). היהודים היושבים ב[[עיר פרזות|ערי הפרזות]] (ערים שאינן מוקפות חומה) חוגגים ומקיימים משתה ביום שבו נחו מהלחימות{{הערה|כשמתייחסים ללחימות במגילה מתייחסים לכלל הלחימות; הכוללים את ראשית הלחימות והיא הטבח ביהודים ואז מלחמות ההגנה העצמית - הרג הזוממים להשמיד את היהודים.}} הוא יום [[י"ד באדר]]; והיהודים היושבים [[שושן (עיר)|בשושן]], אשר בה נמשכו הלחימות עד י"ד באדר, חוגגים ב[[ט"ו באדר]]. כן נקבע שהערים המוקפות חומה בזמן כניסת [[יהושע בן נון]] לארץ ישראל יחגגו בט"ו באדר. החגיגות כוללות שמחה ומשתה, [[משלוח מנות]] איש לרעהו, ו[[מתנות לאביונים]].
 
סופה של המגילה מתאר את הנחלת חגיגות ה[[פורים]] והמשתה (ברוח מנהגי ה[[פרסים]]) בחברה היהודית בגולה. מרדכי שולח איגרות אודות קביעת החג לכל יהודי [[האימפריה הפרסית|הממלכה]], והיהודים מקבלים על עצמם לזכור את סיפורימי המגילההפורים לנצח ("וְזִכְרָם, לֹא-יָסוּף מִזַּרְעָם") ולחגוג אותואותם כל שנה. השם פורים נקבע על שם הפור שהפיל [[המן]] לקביעת יום תחולת הצו המורה על השמדת היהודים.
 
==הרקע ההיסטורי לסיפור==