יחסי ישראל–מצרים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
CalcifyWeaver (שיחה | תרומות)
אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים
מ התחיבויותיה->התחייבויותיה - תיקון תקלדה בקליק
שורה 38:
במקביל ליצירת הקשרים הפורמליים בין המדינות, ניכרה התנגדות עזה מאוד בקרב ה[[אליטה אינטלקטואלית|אינטליגנציה]] המצרית להסכם השלום ומרבית הארגונים המקצועיים הוציאו מתוכם את החברים שקיימו קשרים עם ישראל. כמו כן בלטה התנגדותם החריפה של [[האחים המוסלמים]] במצרים להסכם.
 
באוקטובר [[1981]], ספג השלום מכה אנושה כאשר הנשיא סאדאת נרצח על ידי אנשי [[הג'יהאד האסלאמי המצרי]] שהתנגד להסכם השלום. למרות הרצח, מילאה ישראל במלואם את התחיבויותיההתחייבויותיה בהסכם וב־[[25 באפריל]] [[1982]] נהרסה העיר ימית לחלוטין ואחרון הישראלים עזב את סיני. [[נשיא מצרים]] החדש [[חוסני מובארכ]], התקשר לבגין והביע את הערכתו על הביצוע המדוקדק של הסכם השלום. למרות הנסיגה המלאה, תוך זמן קצר החלו היחסים בין המדינות להדרדר עם פרוץ [[מבצע שלום הגליל]] ביוני 1982. מצרים מיהרה להחזיר את השגריר שלה בתל אביב לקהיר ופעלה נמרצות לבידודה של ישראל בעולם.
 
בנוסף, החלה מצרים לטעון כי הנסיגה הישראלית לא הושלמה וכי רצועת החוף של [[טאבה]], בה הקימה ישראל מלון, היא שטח מצרי ועל ישראל להחזירה למצרים באופן מיידי. למרות משברים אלו, תיירים ישראלים רבים החלו לפקוד את מצרים.