טובת הילד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לתרומת זרע
הוספת מקור
שורה 1:
'''טובת הילד''' היא מושג חברתי ומשפטי הבא לידי ביטוי ב[[נורמה]] הקובעת כי לחברה יש זכות להביע את דעתה על האופן בו יגדלו [[ילד]]ים, גם אם דעה זו אינה תואמת את רצונם של הוריו הביולוגיים או ה[[אימוץ|מאמצים]]. במקרים קיצוניים פועלת החברה לאכוף את דעתה, ולמצוא תנאי גידול לילדים על פי שיקולים של אנשי מקצוע בתחום הנתון לוויכוח.
 
השימוש במושג קשור גם למערכת הערכים הקיימת בתקופתנו, הרואה בילד ישות עצמאית שיש לה זכויות משל עצמה, וחובתה של החברה לדאוג לקיומן. כך, למשל, [[אמנת זכויות הילד|האמנה הבינלאומית לזכויות הילד]] קובעת כי טובת הילד הוא שיקול ראשון במעלה והוא מחייב את ה[[מדינה]] כל אימת שהיא מקבלת החלטה שיש בה כדי להשפיע על כל הילדים או על ילד מסוים.
 
טובת הילד מתעוררת במגוון רחב של נושאים. להלן מספר דוגמאות בולטות:
* [[חוק חינוך חובה]] עלול להתנגש עם החלטת הורים ללמד בעצמם את ילדיהם ולא במערכת החינוך הממוסדת.
* נושאי [[תזונה]] ו[[בריאות הילד]] עלולים להביא להתנגשות בין הורים לבין גורמי ממסד החושבים כי טובת הילד דורשת טיפול אחר הנראה לה טוב יותר.
* [[הורות חד מינית]] מעוררת התנגדות של הממסד ה[[שמרנות|שמרני]], שנציגיו יכולים להצר את צעדיהם של ההורים בדרכים שונות.
שורה 18:
* פרשת [[יוסל'ה שוחמכר]], שנחטף ב-[[1961]] מהוריו הביולוגיים על ידי סבו שהיה סבור כי טובתו מחייבת לגדלו בסביבה דתית השונה מחייהם החילוניים של ההורים. בתי המשפט החליטו אחרת, וגורמי אכיפה בישראל פעלו נמרצות ליישם את ההחלטה להשיבו להוריו, ואכן כעבור שנה הוא הוחזר לארץ.
* פרשת [[ילדי יונדף]] שנחטפו ב[[שנות ה-70]] על ידי אמם, מאביהם שחי בגרמניה, והובאו לישראל. בית המשפט השיב אותם לגרמניה בשם טובת הילד, וכעבור שנים טען אחד הילדים בראיון עיתונאי כי מבחינתו הייתה זו החלטה שגויה.
* [[פרשת קרולין ברונה]], ילדה ברזילאית שאומצה בישראל על ידי בני הזוג סימון ויעקב תורג'מן ב-[[1986]]. לאחר שהתברר כי הילדה נחטפה על ידי גורמים פליליים, החליט [[בית המשפט העליון]] כי על הילדה לשוב להוריה הביולוגיים ב[[ברזיל]] לאחר שאלה הגיעו לארץ ודרשו זאת; היא הוחזרה להם ב-[[27 ביוני]] [[1988]]. על ההחלטה נמתחה ביקורת בשל החזרתה לתנאים קשים של [[שכונת מצוקה]] ברזילאית, והידרדרות מצבה האישי והחברתי בנערותה.
 
בפסק דנ"א 7015/94, היועמ"ש נגד פלונית, פ"ד נ(1) 119 נכתב:
שורה 30:
* מילי מאסס, '''בשם טובת הילד''', הוצאת [[רסלינג]] 2010.
* יחיאל קפלן, "מטובת הילד לזכויות הילד - ייצוג עצמאי של קטינים" '''משפטים''' לא (תשס"א) עמ’ 623-692.
* ישראל צבי גילת, "כלום 'טובת הילד' הוא שיקול-על לפי המשפט העברי בסכסוך שבין הורים על משמורת ילדם?" '''[[מחקרי משפט]]''' ח' (תש"ן) עמ’ 297-349.
* יחיאל קפלן, "טובת הילד בישראל: בין קודש לחול" '''ספר מנשה שאוה: מחקרים במשפט לזכרו''' (2006 תשס"ו) עמ’ 427-462.
* אלון רודס, "טובת הילד? על קציבת מזונות קטין בהליכי פשיטת רגל" '''הפרקליט''' נד 247 (התשע"ו).
 
==קישורים חיצוניים==
* {{nrg|שרי מקובר-בליקוב צילום: רובי|הילדה שיכולתי להיות|655/873|27 בפברואר 2004|archive|}}
* {{Lawguide|11277/B-22073/|משמורת מחולקת לפי עקרון טובת הילד|בקרמן סטרול|22/01/2017}}
 
[[קטגוריה:דיני משפחה]]