ריב ההיכל – הבדלי גרסאות

==="דברי הברית"===

[[קובץ:Hamburg1818b.jpg|ממוזער|שמאל|200px|"ומפני חטאינו גלינו מארצנו" ב[[תפילת מוסף]] [[יום כיפור]] (מושמט הקטע "וקרב פזורינו"), בסידור שהתפרסם ב-1818.]]

 

המחברים והחוגים שתמכו בהם, כמו ליברמן וחורין, אחזו בהשקפה דומה במידה רבה לזו של המשכילים המוקדמים; הם "האמינו באמיתות מוחלטות ונצחיות", חתרו לבסס את מעשיהם על תקדימים וסברו כי הם מכוונים לדעתם האמיתית של כותבי המקורות. הם חסרו תפישה של התפתחות היסטורית של הדת, שתאפיין את מייסדי [[היהדות הרפורמית]] כעבור עשרים שנה. אך הסידור הביע באופן עקבי את העקרון המוקדם ביותר של זו, משיחיות אוניברסלית.{{הערה|שם=מבורך}} הוא היה, לפי [[מיכאל מאיר]], ה"ליטורגיה הרפורמית הראשונה." התגובה שעורר הייתה בהתאם: הרבנים לא ראו את ההיכל החדש כעוד מעשה מינות, אלא ככפירה בעיקר. יוצריו לא ניסו רק להפחית את הדגש על התפישה המשיחית המסורתית כדי ליישב אותה עם נאמנות למולדת, אמצעי שהאורתודוקסים עצמם עמדו לנקוט בו במהלך המחלוקת וגם לאחריה, אלא זנחו אותה: {{ציטוטון|אף כי שימרו את זכר ציון... עבורם, התפילה בבית-הכנסת בהמבורג הייתה תחליף '''קבוע''' לעבודת הקרבנות.}}{{הערה|שם=מאיר}}