גנבה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אלי גודין העביר את הדף גניבה לשם גנבה: ראו דיון שיחה:גניבה |
שחזור לגרסה 27649103 מ־16:09, 31 במרץ 2020 מאת Tomer T Bot תגיות: תו כיווניות מפורש הסרת הפניה |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=לקיחת דבר בלי רשות בעליו|אחר=מונח בהלכה היהודית|ראו=[[גניבה (משפט עברי)]]}}
{{מפנה|גזל}}
[[קובץ:Paul-Charles_Chocarne-Moreau_The_Cunning_Thief.jpg|ממוזער|300px|שמאל|פול שוקרנה-מורו, "הגנב הערמומי", 1931]]
'''גניבה''' או '''גֶּזֶל''' פירושם לקיחת דבר בלי רשות [[בעלות|בעליו]]. מושגים אלה מוכרים ב[[משפט עברי|משפט העברי]], כמו גם ב[[המשפט בישראל|משפט הישראלי]] המודרני, שבו '''גניבה''' היא עבירה מוכרת ב[[חוק העונשין|דיני העונשין]], בעוד ב[[דיני הנזיקין]] של המדינה מוכרת עוולת ה'''גזל''' כחלק מהעוולות שבגינן ניתן לקבל סעד משפטי.{{הערה|עבירת הגניבה שבדיני העונשין כוללת בתוכה גם את המושג ההלכתי של "גזל". ה"גזל" ההלכתי, ה"גזל" הנזיקי וה"גניבה" מדיני הנזיקין מתארים התנהגות שונה במקצת. בעוד שהגזל ההלכתי מתאר נטילת חפץ מבעליו בכוח ובלא הסכמתו, אם כי בידיעתו, אין המונחים המודרניים של ה"גזל" הנזיקי וה"גניבה" העונשית דורשים כלל את ידיעת הבעלים או שימוש בכוח, והם מדגישים את [[זכות הקניין]] של הנגזל בחפץ, לעומת היעדר הזכות של הגזלן.}}
==במשפט הישראלי==
[[פקודת הנזיקין]] הישראלית, שהיא [[פקודה (חיקוק)|פקודה]] שיצאה מאת המחוקק ה[[המנדט הבריטי|מנדטורי]], מכירה בעוולת הגזל, כחלק מן העוולות הנקראות "שליחת יד". ב{{סחפ|פקודת הנזיקין|סעיף 52|סעיף 52 לפקודה}} מוגדר "גזל":
{{ציטוט|תוכן=גזל הוא כשהנתבע מעביר שלא-כדין לשימוש עצמו [[מיטלטלין]] שהזכות להחזיקם היא לתובע, על ידי שהנתבע לוקח אותם, מעכב אותם, משמיד אותם, מוסר אותם לאדם שלישי או שולל אותם מן התובע בדרך אחרת.}}
ייחודה של עוולת הגזל לעומת עוולות אחרות הוא בכך שבנוסף לכל הסעדים המוקנים לתובע, יכול הנפגע מגזל גם לדרוש לידו את השבת מיטלטליו שנגזלו.
[[חוק העונשין]] של מדינת ישראל אינו אוסר על ה"גזל", אלא על עבירת הגניבה, שיסודותיה דומים. {{סחפ|חוק העונשין|סעיף 383|בסעיף 383 לחוק}} נקבע כי:
{{ציטוט|תוכן=אדם גונב דבר אם הוא –
:(1) נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעל, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע;
:(2) בהיותו מחזיק כדין דבר הניתן להיגנב, בפקדון או בבעלות חלקית, הוא שולח יד בו במרמה לשימושו שלו או של אחר שאינו בעל הדבר.}}
הגונב, דינו מאסר שלוש שנים.
עוולת הגזל ועבירת הגניבה הם חיקוקים שמקורם ההיסטורי ב[[המשפט האנגלי|משפט האנגלי]], והקשר שלהם אל המושג ההלכתי קלוש.
==איסור גזל וגניבה ביהדות==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[גזל (משפט עברי)]], [[גניבה (משפט עברי)]]}}
'''גזל''' הוא [[מצוות לא תעשה]] מן ה[[תורה]] שעניינה לקיחת חפץ מבעליו בכוח, שלא ברשות הבעלים; התורה מצווה על כך בספר [[ויקרא]]: {{ציטוטון|לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל|{{תנ"ך|ויקרא|יט|יג}}}}. איסור גזל הוא [[לאו הניתק לעשה]], ולפיכך אדם שגזל ועבר על הלאו מחויב ב[[מצוות עשה]] של "והשיב את הגזילה"; המקור לדין זה גם הוא בספר ויקרא: {{ציטוטון|וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל|{{תנ"ך|ויקרא|ה|כג}}}}.
במקרה שהחפץ השתנה בזמן שנמצא אצל הגזלן, דהיינו שאכלו אותו או שינו את צורתו (ואפילו היה הדבר ב[[אונס]]), הרי החפץ שייך לגזלן, והגזלן חייב לשלם את תמורתו לבעליו (ולא את החפץ עצמו).
חז"ל אמרו ש"השואל שלא מדעת כגזלן" - דהיינו אדם שלקח חפץ שלא ברשות הבעלים, אפילו על מנת להחזירו אחר-כך לבעלים, הרי זה גזל. אולם במקרים מסוימים כלל זה לא מוחלט (לדוגמה: [[ניחא ליה לאיניש ליעבד מצווה בממוניה]] או [[זכין לאדם שלא בפניו]]).
נוסף על איסור הגזילה, ישנו איסור נוסף – איסור גניבה, שאף עליו ציוותה התורה: {{ציטוטון|לֹא תִּגְנֹבוּ|{{תנ"ך|ויקרא|יא}}}}. ההבדל בין גניבה לגזילה הוא בכך שגניבה נעשית בהיחבא ובלא ידיעת הבעלים, ואילו גזילה נעשית בכוח ובידיעת הבעלים.
בהלכה מובא גם איסור סיוע בעבירה, ומי שקונה סחורה גנובה למשל נחשב כמסייע בעבירה.
בזמן שהתקיימה ה[[סנהדרין]], אדם שגנב ונתפס היה צריך לשלם לבעלים [[תשלומי כפל]] על הדבר הנגנב, דהיינו פי שניים מערך הגניבה.
איסור גניבה מהתורה הוא גם בגניבה מיהודי וגם בגניבה מגוי. ואין חילוק ביניהם ואסור לגזול מהתורה אף את הגוי (הכלל אומר שאיסורים שלא נאמר לאחריהם השייכות ל "אחיך" או "רעך" הכוונה היא כוללנית גם לגוי ולכן למשל איסור "לא תרצח" הוא גם ביהודי וגם בגוי)
כמו כן איסור גזל הוא אחד משבעת מצוות בני נוח וגם הגויים מחויבים בו.
==איסור גזל וגניבה באסלאם==
על פי האסלאם דינו של גנב הוא כריתת ידיו, במקרים חמורים גם כריתת רגליו. במקרים של גניבת עבד או עובד מאדונו, מעבר לכריתת ידיו ורגליו לעיתים חוקי ה[[שריעה]] אף מתירים [[סירוס]].{{הערה|Forte, David F. "[http://heinonline.org/hol-cgi-bin/get_pdf.cgi?handle=hein.journals/clevslr34§ion=12 Islamic Law and the Crime of Theft: An Introduction]." Clev. St. L. Rev. 34 (1985): 47.}}
==ראו גם==
* [[שוד]]
* [[פריצה]]
* [[קלפטומניה]]
* [[גניבה ספרותית]]
* [[גניבת דעת]]
* [[לאו עכברא גנב אלא חורא גנב]]
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{הארץ|נעמי דרום|"אולי נהייתי קלפטומנית ואולי פשוט הייתי רעבה" – איך מתמודדים עם "פשעי עוני"?|1.2614954|16 באפריל 2015}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פשעים כלכליים]]
[[קטגוריה:דיני נזיקין]]
[[קטגוריה:חוק העונשין]]
[[קטגוריה:סוגיות חברתיות]]
[[קטגוריה:פרשת משפטים]]
| |||