שמעה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה
DrAbecassis (שיחה | תרומות)
הוספת מיקום, קישורים ועריכה כללית
תגיות: תו כיווניות מפורש עריכה חזותית
שורה 11:
|אתר אינטרנט=|
}}
'''שִׁמְעָה''' היא התיישבות יהודיתיהודים במתכונת [[יישוב קהילתי]] בדרום [[הר חברון]], השייך ל[[מועצה אזורית הר חברון|מועצה האזורית הר חברון]]. היישוב מוגדר [[חילונים|חילוני]], מהמעטים המוגדרים כך ביהודה ושומרון. היישוב ממוקםהוקם כ- 30 ק"מ צפונית מזרחית לעיר באר שבע, וכ- 20 ק"מ דרומית לעירבסיוע [[חברוןהחטיבה להתיישבות]]. כמו כן, הישוב ממוקם על כביש 60 במרחק של 9 ק"מ ממעבר מיתר (מעבר יבשתי אזרחי בין מדינת ישראל לבין הרשות הפלסטינית)<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.maavarim.mod.gov.il/he/Pages/default.aspx|הכותב=|כותרת=רשות המעברים|אתר=www.maavarim.mod.gov.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-04-10}}</ref>. היישוב הוקם בסיוע תנועתותנועת [[אמנה (ארגון)|אמנה]].
 
מערבית ובצמידות לשמעה נמצאת ה[[התנחלות]] [[מצפה אשתמוע]] - התיישבות דתית המוגדרת באופן רשמי כשכונה של שמעה, אך למעשה מתפקדת באופן עצמאי.
 
== מיקום ==
היישוב ממוקם כ- 30 ק"מ צפונית מזרחית לעיר באר שבע, וכ- 20 ק"מ דרומית לעיר [[חברון]]. שמעה שוכנת על כביש 60, המכונה [[דרך האבות]], במרחק של 9 ק"מ ממעבר מיתר (מעבר יבשתי אזרחי בין מדינת ישראל לבין הרשות הפלסטינית)<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.maavarim.mod.gov.il/he/Pages/default.aspx|הכותב=|כותרת=רשות המעברים|אתר=www.maavarim.mod.gov.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-04-10}}</ref>.
 
דרך האבות היא דרך עתיקה החוצה את ארץ ישראל לאורכה, ומחברת בין הערים המרכזיות מהתקופות הקדומות: באר שבע, [[חברון]], [[בית לחם]], ירושלים, שכם, עפולה, [[נצרת]]. קרויה כך על שום שצעדו בה ה[[שלושת האבות|אבות]], לפי התנ"ך. מימי קדם ועד היום, הדרך משרתת אנשים משלושת הדתות [[מונותאיזם|המונותאיסטיות]] הגדולות – יהודים, מוסלמים ונוצרים. כמו כן, הדרך עוברת הן במדינת ישראל והן ב[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]]. "דרך זו מגלמת במהותה את חשיבות השכנות הטובה בין העמים השונים"<ref>טרם פורסם.</ref>. כיום, תוואי הדרך חופף ותואם ברובו את כביש 60 המתחיל בבאר שבע ומסתיים בנצרת. נקראת גם [[דרך ההר]] כי היא למעשה חיבור טבעי של רכס [[הרי יהודה|הרי יהודה.]]
 
== גאוגרפיה ==
שורה 20 ⟵ 25:
ההרים בנויים בעיקר מסלעי גיר ודולומיט. וחלק גדול מהם הוא מדבר - [[מדבר יהודה]].
 
נהוג לחלק את הרי יהודה לשלושה חלקים: בצפון - הרי בית אל ששיאם, הר בעל חצור, מתנשא לגובה 1,016 מטר מעל פני הים; במרכז - הרי ירושלים, האזור הנמוך בהרי יהודה שגובהו כ- 918 מטרים בשיאו; ובדרום - הר חברון, ששיאו, (חלחול) מגיע לגובה 1,026 מטרים מעל פני הים.
 
== מקור השם ==
 
#* סמוכים לשמעה הכפרים [[א-סמוע|סמוע]], אס-סמייה ו[[ח'ירבת א-סימיא|סימיא]] המרמזים בשמם על מיקום היישוב המקראי [[אשתמוע]]. שמעה משמרת את שמו של הישוב היהודי הקדום.
*[[עברות]] של שמות הכפרים [[א-סמוע|סמוע]], אס-סמייה ו[[ח'ירבת א-סימיא|סימיא]] הסמוכים למקום.
#*המילה 'שמעה' מוזכרת מס' פעמים בספר [[תהילים]], בהקשר דומה, בפנייה אל האל שישמע את מצוקת המתפלל: "שמעה תפילתי ה' ושוועתי האזינה, אל דמעתי אל תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי" (פרק ל"ט, פסוק יג'); "ה' שמעה תפילתי ושוועתי אליך תבוא" (פרק ק"ב, פסוק ב'); "ה' שמעה בקולי תהיינה אוזניך קשובות לקול תחנוני" (פרק ק"ל, פסוק ב').
#*אחיו של [[דוד המלך]] נקרא [[שמעה (דמות מקראית)|שמעה]].
 
==היסטוריה==
 
=== תקופת המקרא ===
בסמוך לשמעה יש מספר אתרים [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיים]], ובהם ח'רבת שויכה, כקילומטר מצפון ליישוב, המזוהה עם [[שוכה|שׂוֹכֹה]] ה[[תקופת המקרא|מקראית]] שב[[הר חברון]]{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|טו|מח}}.}}.
 
הכפר [[סמוע]] שוכן 9 ק"מ מזרחית לישוב שמעה (5 ק"מ בקו אווירי) ומעיד בשמו על הישוב היהודי המקראי אשתמוע. בשנת 1838 זיהה [[אדוארד רובינסון]] את סמוע עם אשתמוע המקראית<ref>Robinson and Smith, 1841, vol 2, p. 194.</ref><ref>E. Robinson, Biblical researches in Palestine, and in the adjacent regions, Volume I, p. 494. London 1856.</ref>. הוא תיאר את סמוע ככפר "משמעותי מלא צאן ועדרים". הוא מצא גם שרידי קירות שנבנו מאבנים גדולות מאוד, שחלקם היו באורך של יותר מ -10 מטרים<ref>Robinson and Smith, 1841, vol 2, pp. 626-7.</ref>.
 
אֶשְׁתְּמֹעַ הייתה יישוב מקראי שהתקיים לפחות עד המאה הרביעית לספירה, ונזכרה בספר יהושע, המתאר את ראשית תולדות עם ישראל בארץ כנען, החל מרגע הכניסה לארץ כנען ועד מות [[יהושע בן נון]]. הספר קרוי על שמו של יהושע, מנהיג עם ישראל לאחר מות משה רבנו, אשר הוביל את תהליך מעבר הירדן וכיבוש הארץ.
 
==== עיר מקלט ====
עם ישראל הקדום היה מורכב מ- 12 שבטים ועוד כוהנים ולוויים. מאחר והלוויים והכוהנים לא קיבלו חלק ונחלה בארץ ישראל כשאר השבטים, נצטווה העם בתורה להעניק להם ערים שישמשו עבורם מקום מגורים בארץ ישראל וכן כ[[ערי מקלט]]. על פי הפוסקים ומוני המצוות הקמת ערי מקלט בארץ ישראל היא מצוות עשה. כל אחד מהשבטים העניק בין שלוש לשש ערים מנחלתו. עיר מִקְלָט היא עיר שאותה מצווה התורה להפריש כמקום מסתור לרוצח בשגגה. זה ציווי אלוהי שניתן ליהושע:
 
שורה 46 ⟵ 55:
 
"וְלִבְנֵי אַהֲרֹן, נָתְנוּ אֶת-עָרֵי הַמִּקְלָט--אֶת-חֶבְרוֹן וְאֶת-לִבְנָה, וְאֶת-מִגְרָשֶׁיהָ; וְאֶת-יַתִּר וְאֶת-אֶשְׁתְּמֹעַ, וְאֶת-מִגְרָשֶׁיהָ".
 
בסמוך לשמעה יש מספר אתרים [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיים]], ובהם ח'רבת שויכה, כקילומטר מצפון ליישוב, המזוהה עם [[שוכה|שׂוֹכֹה]] ה[[תקופת המקרא|מקראית]] שב[[הר חברון]]{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|טו|מח}}.}}.
 
=== המאה השלישית והרביעית לספירה ===
שורה 85 ⟵ 92:
לאחר מלחמת ששת הימים, העיירה נחפרה בשנים 1969-1970 על ידי זאב ייבין<ref>ייבין ז', 1972, 'בית הכנסת באשתמוע', קדמוניות, ה (18): עמ' 45-43.</ref><ref>על מקור תוכניותיהם של בתי-הכנסת בדרום הר-יהודה [Sources for the Plans of the Synagogues in Southern Mount Hebron] (in Hebrew). Snunit.k12.il. Retrieved 2010-07-06.</ref>. כאמור, במקום נמצאו שרידי בית כנסת עם כתובת פסיפס ומטמון מטבעות גדול<ref>זאב ייבין, מטמון הכסף מאשתמוע, קדמוניות, 18, הוצאת החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, תשל"ב.</ref>. האוצר מיוחס לשלל מעמלק ששלח דויד המלך לאשתמוע: "וַיָּבֹא דָוִד אֶל-צִקְלַג, וַיְשַׁלַּח מֵהַשָּׁלָל לְזִקְנֵי יְהוּדָה לְרֵעֵהוּ לֵאמֹר: הִנֵּה לָכֶם בְּרָכָה, מִשְּׁלַל אֹיְבֵי ה'. לַאֲשֶׁר בְּבֵית-אֵל ... וְלַאֲשֶׁר בְּאֶשְׁתְּמֹעַ"<ref>ספר שמואל א', פרק ל', פסוק כ"ח.</ref>. בקרקעית של החדר הסמוך לבית הכנסת העתיק באשתמוע, נתגלה מטמון הכסף הגדול בתוך חמישה כדי חרס. על שלושה מהם מופיעה בצבע אדום הכתובת "חמש". המטמון כולל אוסף של חפצי כסף ובהם תכשיטים, פיסות, נתכים וסיגים עשויים כסף.
 
מידות* בית'''‏‏‏‏‏‏בית הכנסת העתיק''': מידותיו מרשימות: - 30 מטר על 13.33 מטר והקיר המערבי שרד לגובה 8.35 מטר. זאב ייבין סבר כי הגג היה עשוי מסגרות עץ ועליהן רעפים. בחזית, לפני המבנה הרוחבי, שטח מוגבה אליו עולים בשלוש מדרגות. הרצפה הייתה מעוטרת בפסיפס צבעוני גדול. מהפסיפס שרד רק חלק קטן ובו ציור של עץ וכתובת הקדשה בארמית: דכיר לטב לעזר כהנא = זכור לטוב לעזר כהן; ובוני דיהב חד טרימיסין = ובניו שנתן טרימיסים (שליש דינר זהב); מן פעל = אחד מרכושו. הפסיפס מתוארך למאה הרביעית לספירה. גודל הפסיפס 10x20 מ' (200 מ"ר) והוא מורכב מחמישה צבעים. צפיפות אבני הפסיפס: 100 אבנים בדצמ"ר. בשולי האולם מעוטר עץ שעל גזעו שני ענפים גזומים, נוף העץ נושא פרות מוארכים בקצה, והכוונה הייתה כנראה לאפרסק או שזיף. במרכז האולם היו מדליונים שנותרו מהם רק קצותיהם של שריגי גפן וקנוקנת. שלושה פתחים בקיר החזית המזרחית שנשתמר לגובה של 2 מ'. קיר מערבי השתמר בגובה של 8 מ' (גובה יוצא דופן הנראה ברחוב הראשי של סמוע). בקיר הצפוני גומחה מרכזית לארון קודש ומצדדיה שתי גומחות קטנות, בימה בולטת וספסלים מאבן מסביב לאולם בית הכנסת.
 
דכיר לטב לעזר כהנא = זכור לטוב לעזר כהן
 
ובוני דיהב חד טרימיסין = ובניו שנתן טרימיסים (שליש דינר זהב)
 
מן פעל = אחד מרכושו
 
הפסיפס מתוארך למאה הרביעית לספירה. גודל הפסיפס 10x20 מ' (200 מ"ר) והוא מורכב מחמישה צבעים. צפיפות אבני הפסיפס: 100 אבנים בדצמ"ר. בשולי האולם מעוטר עץ שעל גזעו שני ענפים גזומים, נוף העץ נושא פרות מוארכים בקצה, והכוונה הייתה כנראה לאפרסק או שזיף. במרכז האולם היו מדליונים שנותרו מהם רק קצותיהם של שריגי גפן וקנוקנת. שלושה פתחים בקיר החזית המזרחית שנשתמר לגובה של 2 מ'. קיר מערבי השתמר בגובה של 8 מ' (גובה יוצא דופן הנראה ברחוב הראשי של סמוע). בקיר הצפוני גומחה מרכזית לארון קודש ומצדדיה שתי גומחות קטנות, בימה בולטת וספסלים מאבן מסביב לאולם בית הכנסת.
 
בשנת 1970 סקר שמריהו גוטמן את בתי כפר סמוע ומצא בהם פריטי אדריכלות יהודית: 15 משקופים מעוטרים, עם רוזטות אופייניות. על ארבעה משקופים נמצאו תאורי מנורת שבעת הקנים. בקירות המבנים בכפר נמצאו ציורי מנורות פשוטות. שני משקופים הועברו למוזיאון רוקפלר ושלישי לכפר עציון.
שורה 99 ⟵ 98:
בשנת 1982, בסמיכות לאשתמוע המקראית, נוסד היישוב כ[[היאחזות נח"ל]] בשם נטע שאוזרחה בשם שמעה בשנת [[1988]]{{הערה|{{מעריב|רפאל מן|אושר ישוב חדש בדרום הר חברון|1988/07/11|01010}}}}.
 
החל משנת 1994, במסגרת הסכמי אוסלו בין מדינת ישראל לבין [[הארגון לשחרור פלסטין]] ([[אש"ף]]), שמעה נמצאת בשליטת מדינת ישראל, ואילו הכפרים הסמוכים [[סמוע]], אס-סמייה ו[[ח'ירבת א-סימיא|סימיא]] נמצאים בשליטת [[הרשות הפלסטינית]]. נכון לשנת 2007, סמוע מונה כ- 20,000 תושבים. נכון לשנת 2020, שמעה מונה כ- 800 תושבים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://data.gov.il/dataset/residents_in_israel_by_communities_and_age_groups/resource/64edd0ee-3d5d-43ce-8562-c336c24dbc1f|הכותב=|כותרת=מרשם האוכלוסין, מדינת ישראל|אתר=|תאריך=}}</ref>.
 
== קישורים חיצוניים ==