רובנו – הבדלי גרסאות

התנגדות נואשת זו באה לאחר שיהודי רובנו הבינו בזכותו של גרבה כי האקציה מתקרבת ולכן יכלו לנקוט בצעדי התנגדות, דלים ככל שהיו.

 

 

ב-[[5 בפברואר]] 1944 שוחררה רובנו על ידי [[הצבא האדום]]. בעיר נותרו בחיים עשרות בודדות של יהודים בלבד, אך לעיר הגיעו ניצולים מעיירות שבסביבה שנמלטו מאימת הפרטיזנים האוקראינים הלאומנים שונאי היהודים. בעיר הוקמה, ברשות השלטונות, קהילה ונוסד בה בית כנסת ונעשו פעולות סיוע וסעד לניצולים. בעת ביצוע הרפטריאציה, החזרתם לתחומי פולין של האזרחים הפולנים מברית המועצות, בסתיו 1944, היו כבר בעיר 1,200 יהודים שרובם הוחזרו לפולין. חלק מן הניצולים מבין יהודי רובנו עלו דרך פולין ל[[ארץ ישראל]] לאחר המלחמה במסגרת [[הבריחה]].