דפוס ראשון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קירבה-קרבה (שם עצם) (דרך WP:JWB) |
מ הוספת קישור לשמואל קרויס |
||
שורה 11:
== השימוש בדפוסים ראשונים ==
השימוש בדפוסים ראשון רווח מאוד בקרב מהדירי ספרים מכל התקופות. את התועלת שבדפוס הראשון הכירו כבר לפני שנים רבות בפרט מ[[תנועת ההשכלה היהודית|תקופת ההשכלה]], אך השימוש הגובר והנרחב בולט יותר בשנים האחרונות כשההדרת הספרים נעשתה פעילה יותר, והמהדירים מכירים, מוקירים, ומעריכים דפוסים ראשונים באופן רחב יותר. השימוש בדפוס ראשון בתחום [[ההדרת ספרים|הההדרה]] רווח גם בספרות הלא יהודית, אך היא בולטת במיוחד בספרות היהודית שבה ניתן דגש לכל חסר ויתר, ושינוי קטן ביותר עלול להיות משמעותי{{הערה|1=ראו לדוגמה: [[שמואל קרויס]], הערוך השלם, וינה תרצ"ז, עמודים 77, 112, 128, 367. וכן: [[דב רטנר]], אהבת ציון וירושלים, שביעית, עמוד 108. ואברהם קפלן, דברי תלמוד חלק ראשון, עמוד כ"א. וראו מאמרו של [[רפאל נתן נטע רבינוביץ|רפאל נתן רבינוביץ]] במבוא לספרו [[דקדוקי סופרים]]. }}. אין ההדרה של ספר שחיברו [[ראשונים|ראשון]] או אפילו [[אחרונים|אחרון]] שהמהדיר אינו מודיע בשער המהדורה החדשה שמהדורתו נערכה על פי דפוס ראשון (או דפוסים ראשונים){{הערה|1=יש ספרים אין ספור מהוצאות שונות ומגוונות שעל שער ספרם מתנוסס הכיתוב "על פי דפוס ראשון". ראו לדוגמה "[[ארבעה טורים|טור]]" מהדורת שירת דבורה, וכן [[שולחן ערוך]] שבהוצאת מכון ירושלים כרך א' במבוא אודות שימושם בדפוסים ראשונים והפקת התועלת שהייתה להם מאותם דפוסים. }}.
בהצגת הדפוס הראשון יש תחושת קרבה לטקסט המקורי; וזאת בניגוד לדפוסים מאוחרים שלרוב הורקו מכלי לכלי, וממהדורה למהדורה דברים שובשו בשוגג או במזיד{{הערה|1=ראו [[נפתלי בן מנחם]], "ספרי [[מוסד הרב קוק]]" ירושלים 1970, עמוד 165: "..."[[אור החיים (ספר)|אור החיים]]" על התורה הוא אחד הספרים שזכו להתחבב בכל תפוצות ישראל, אך מרוב המהדורות שהספר זכה להן נפלו בו שיבושים רבים שבאו על תיקנם בחיבור זה, שבו הוגה הספר על פי הדפוס הראשון ויניציא"ה תק"ב שיצא בחיי המחבר. [[ראובן מרגליות|הרב מרגליות]] אומר: "בספר הזה שנדפס הרבה פעמים יחד עם החומש ובספר בפני עצמו נפלו הרבה שיבושים בדפוסים מאוחרים עד כי ילאה המעיין לעמוד על כוונת רבינו"...."}}, פעמים מתוך מטרה לתקן{{הערה|1=פרופ' שמואל מירסקי כותב באחת מביקורותיו, כנראה שמאחר שנשמטה המלה "כלל" בדפוס ראשון, עשו המגיהים בדפוסים המאוחרים גרסה חדשה משלהם"...ראו מאמרו בסורא, ד, (תשכ"ד) עמוד 77.}} ופעמים מתוך מטרה לקלקל{{הערה|1=או להתאים את הכתוב לאמונתו של המבקר, המגיה, או המהדיר.}}, בפרט בדפוסים שנדפסו בזמן ה[[צנזורה]] האירופית, שהשמיטה קטעים רבים ולא אחת אף שיבשה אותם כפי ראות עיניה. כן, גם בציבור החרדי כיום ישנה מגמה לצנזר מאמרים שונים של רבני ציבורו מתוך כוונה להתאים אותם לדעה השולטת בו{{הערה|1=כתבי רבנים חרדים רבים צונזרו; המפורסם ברבנים שצינזרו את כתביו הוא [[החתם סופר]], שכמה ממאמריו בשבח ארץ ישראל והעיסוק במלאכה, הושמטו בכוונה תחילה מתוך חשש שישפיע בציבור החרדי. בפורום החרדי "בחדרי חרדים" ישנו [http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=371318&PerPage=15&forum_id=771&style=green אשכול שלם] המוקדש לצנזורה חרדית. }}.
| |||