פריפריה – הבדלי גרסאות

במהלך השנים הראשונות תשומת לבם המיידית של עולים אלה הייתה נתונה למלחמת הישרדות אישית ורק בשלהי שנות ה-50 החלה להתגבש בקרבם זהות עצמית. אבל בשלב זה כבר נקבעה העובדה הגאוגרפית המהותית: מקום קליטתם של המוני המהגרים נקבע הרחק מהמרכז. תושבי הפריפריה, שלעיתים קרובות זוהו או זיהו עצמם כ"שולי המדינה", לא התגאו במעמדם כאותם חלוצים שפנו אל ה[[ספר (פוליטיקה)|סְפר]] בטרם קום המדינה כדי ליישבו מבחירה אידאולוגית. הם חשו אי-צדק כלפי הניכור המתקיים, מעצם הגדרת הפריפריה, בינם ובין מה שנתפס כיום כ"מרכז" - הן מבחינת תשתית חומרית והן מבחינה כלכלית{{הערה|שם=צחור|1=[[זאב צחור]], [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=4825 על יחסי מרכז ופריפריה בישראל במהלך תקופות שונות], באתר [[הספרייה הווירטואלית של מט"ח]]. פורסם במקור בספר "ישראל 2000", הוצאת מקסם, 2000}}.

הפניית אוכלוסיית העולים לפריפריה העמיקה את הבדל המעמדות החריף, כאשר קבוצה זו מלכתחילה הייתה חלשה יותר ומשכילה פחות וכיוון שהאוכלוסייה החזקה נותרה במרכז בעוד האוכלוסייה החלשה נשלחה לאזורים עם תשתית מפגרת, תעסוקת דחק, ללא מוסדות תרבותיים ומערכת חינוך נחשלת. כל אלו ועוד, יצרו מעגל קסמים שלא ניתן היה לצאת ממנו, למשל- קושי לגייס לבתי הספר מורים טובים. יתר על כן, התוכנית לפיה עיירות הפיתוח אמורות היו לשמש גרעין ליישובים החקלאיים סביבם כשלה בשל ההתארגנות המשותפת של יישובים אלו בינם לבין עצמם והן מכיוון שהיישובים החקלאיים העדיפו לקבל את כל השירותים האחרים להם נזקקו במרכז. הפריפריה נהפכה למצבור חברתי של תסכול, הדימוי העצמי של התושבים היה נמוך והוא השפיע גם על הדימוי הקולקטיבי שלהם ושל מקום מגוריהם{{הערה|1שם=[[זאב צחור]], [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=4825 על יחסי מרכז ופריפריה בישראל במהלך תקופות שונות], באתר [[הספרייה הווירטואלית של מט"ח]]. פורסם במקור בספר "ישראל 2000", הוצאת מקסם, 2000}}.