פריפריה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Keren - WMIL (שיחה | תרומות) ←פערים כלכליים וחברתיים: תיקון הערת שוליים |
Keren - WMIL (שיחה | תרומות) |
||
שורה 31:
קידום הפריפריה וצמצום הפערים בינה למרכז מהווה רכיב במצע של מרבית המפלגות בישראל, מימין ומשמאל{{הערה|שם=דריה|{{השילוח|דריה שלייפר|"מהשקעה להעצמה: גישה חדשה למצוקת הפריפריה"|מהשקעה-להעצמה-גישה-חדשה-למצוקת-הפריפר|17, דצמבר 2019}}}}.
[[המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל]] פועל במגוון רחב של תחומים לפיתוח הפריפריה: אישור והעברת הטבות ותקציבים בלמעלה מ-200 מיליון ש"ח לחיזוק הנגב והגליל, תעסוקה, התיישבות, חינוך, השכלה גבוהה ומחקר, פיתוח התיירות ותרבות. בשנת [[2014]] השקעת המדינה ב"מענקי איזון" עמדה על 790-380 ש"ח לתושב במחוז הצפון ובמחוז הדרום, לעומת 79 ש"ח בלבד לתושב במחוז המרכז. למרות ההשקעה המסיבית, עדיין נותרו פערים משמעותיים בין הפריפריה למרכז, כאשר תחום התעסוקה וההשתכרות הוא מהבולטים בהם{{הערה|שם=ברקת|{{גלובס|עמירם ברקת|מדוע ההכנסה של העובד יורדת ככל שמתרחקים מתל אביב?|1001123614|13 במאי 2016}}}}{{הערה|דוח בנק ישראל 2015, הפרק [https://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/RegularPublications/DocLib3/BankIsraelAnnualReport/דוח%20בנק%20ישראל%202015/chap-8h.pdf סוגיות ברווחה], עמ' 187, באתר [[בנק ישראל]]}}
== פריפריה חברתית ==
{{הפניה לערך מורחב|פריפריה חברתית}}
=== ריבוד מעמדי ===
הפריפריה נחשבת כ[[אנטיתזה]] למרכז, שמתואר כמקום אטרקטיבי שבו מתרכזות אליטות חברתיות וכלכליות. לעומת זאת, הפריפריה נמצאת מחוץ למרכז ומכילה אזורים צפופים פחות שמוצגים כמקום דל ונחשל הזקוק לעזרת המדינה כדי לפתח ולקדם אותו. "הדיכוטומיה הבינארית הזו בין פריפריה למרכז נראית מובנת מאליה אבל בפועל היא אינה טבעית או מקרית; היא תוצר היסטורי-תרבותי שמשרת את הקבוצה השלטת בקיבוע ההבדל בינה לבין ה"אחר". דיכוטומיה זו מקבלת ביטוי בחלוקות גאוגרפיות במרחב"<ref>דפנה לוין, [https://www.stlanguage.com/%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%94/ פריפריה], שפת רחוב מגזין עירוני, 03 לאוקטובר 2018.</ref>. המונח פריפריה הפך מציון גאוגרפי נייטרלי למילה בעלת משמעות שלילית, המרמזת על נחשלות לעומת המרכז. ניתן לומר כי המילה פריפריה היא מילה חלופית לפערים חברתיים, שמשתמשת בדימוי הגאוגרפי על מנת להדגיש אותם. פריפריה, בסופו של דבר, היא מונח שדומה מאוד למונח אי-שוויון.
ניתן לקשר לפריפריה גם את המונח אתנו-מעמדיות, המתאר את הריבוד המעמדי. [[אתנוקרטיה]] היא מונח מתחום הממשל ו[[מדעי החברה]] המתאר דומיננטיות אתנית בשלטון, כלומר, מצב שבו קבוצה אתנית אחת אוחזת ברוב עמדות הכוח השלטוניות או בכולן, ביחס שחורג ממשקלה של אותה קבוצה באוכלוסיית המדינה. תחת משטר אתנוקרטי, קבוצות המיעוט מופלות לרעה באופן עקבי על ידי המדינה ועשויות לסבול דיכוי, רדיפה או הפרות של [[זכויות האדם]], האזרח או זכויות קבוצתיות שלהן.
המונח אתנוקרטיה הוטבע בשיח הישראלי על ידי החוקר [[אורן יפתחאל]] שכינה את משטר המקרקעין בישראל כמבוסס על אזרחות המאורגנת על בסיס אתנוס (יהודיות) לעומת דמוס (חוקיות). הקישור בין אתנוקרטיה לפריפריה בישראל מתבטא ביחסים הגאוגרפים והחברתיים בין יהודים מול ערבים, אשכנזים מול מזרחים, ותיקים מול עולים. המאבק בין האשכנזים למזרחים הוא מאבק ארוך שנים בישראל, בו האשכנזי נחשב לנאור ומצליח בעוד המזרחי נחשב כבור ממעמד נמוך. בבחינה של הפריפריה למול המרכז, מוחרף המאבק הזה: הפריפריה נחשבת למקום נחשל שתושביה בעיקר מזרחים, ערבים או עולים, כשמנגד מרכז הארץ מתואר כמקום מצליח ונחשק, שבו מתגוררים אנשים בעלי תארים אקדמיים שעובדים במקצועות [[צווארון לבן]]. כך, הולך ומתעצם הפער האתנו-מעמדי בישראל ואיתו גם הפער בין הפריפריה למרכז.
== ראו גם ==
| |||