מלחמת האזרחים האמריקנית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
RimerMoshe (שיחה | תרומות) קרב גטיסבורג ==> קרב גטיסברג |
התייחסות לשלב בו ביטול העבדות הפכה לאחת ממטרות המלחמה מצד הצפון |
||
שורה 33:
לאחר ארבע שנים של לחימה קשה ועקובה מדם (שרובה התרחשה בדרומה של ארצות הברית), נכנעה הקונפדרציה והעבדות בוטלה בכל רחבי ארצות הברית. הבעיות שהובילו למלחמה נפתרו רק ב[[תקופת השיקום]] בסוף המלחמה שארכה 12 שנים (בין 1865 ל-[[1877]]).
ב[[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1860|בחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 1860]], [[המפלגה הרפובליקנית]], בהנהגתו של [[אברהם לינקולן]], ערכה קמפיין נגד הרחבת העבדות מעבר למדינות בהן התקיימה עד אז
הרפובליקנים היו חסידים נלהבים של [[לאומיות]], ובמצע הבחירות שלהם בשנת 1860 קבעו כי כל איום לפירוק האיחוד ייראה כ[[בגידה]]. לאחר הניצחון הרפובליקני בבחירות, ולפני שהממשל החדש נכנס לתפקידו ב-4 במרץ 1861, הכריזו 7 מדינות הכותנה על פרישתן מהאיחוד וחברו יחדיו כדי ליצור את הקונפדרציה. הן הממשל היוצא של הנשיא [[המפלגה הדמוקרטית|הדמוקרטי]] [[ג'יימס ביוקנן]] והן הממשל הנכנס של הנשיא [[המפלגה הרפובליקנית|הרפובליקני]] אברהם לינקולן דחו את חוקיותו של מהלך הפרישה, והכריזו עליו כ[[מרד]]. שמונה מדינות נוספות בהן התקיימה עבדות דחו את רעיון הפרישה בשלב זה. הקונפדרציה לא זכתה להכרה דיפלומטית מאף מדינה זרה.
פעולות האיבה החלו ב-[[12 באפריל]] [[1861]], כאשר תקפו כוחות הקונפדרציה את ה[[קרב פורט סאמטר|מצודה של צבא ארצות הברית]] ב[[פורט סאמטר]] שבמדינת [[דרום קרוליינה]]. תגובתו של לינקולן הייתה גיוס של צבא מתנדבים מכל מדינה באיחוד לכיבוש מחדש של השטח הפדרלי. תגובה זו הביאה להכרזת פרישה של ארבע מדינות תומכות עבדות נוספות. שני הצדדים גייסו צבאות; האיחוד תפס את השליטה במדינות הגבול בתחילתה של המלחמה והטיל [[הסגר הימי על הקונפדרציה של אמריקה|סגר ימי]] על מדינות הקונפדרציה, אשר מנע מהן ייצוא כותנה עליו התבססה כלכלתן, וחסם את מרבית הייבוא. במזרח נותרה הלחימה היבשתית ללא הכרעה בשנים 62–1861, בהן הצליחה הקונפדרציה להדוף את התקפות האיחוד, שניסה לכבוש את בירת הקונפדרציה, [[ריצ'מונד (וירג'יניה)|ריצ'מונד]], [[וירג'יניה]]. בחודש ספטמבר 1862 הפכה [[הכרזת האמנציפציה]] של הנשיא אברהם לינקולן, אשר הורתה על סיום העבדות במדינות הדרום, לאחת ממטרות המלחמה,{{הערה|1=פרנק ל. ויליאמס, '''לעשות פחות ולעשות יותר: הנשיא וההצהרה—חוקית, צבאית, ופוליטית", עמ' 5–74}} והניאה את ה[[האימפריה הבריטית|בריטים]] מלהתערב בנעשה,{{הערה|1=הווארד ג'ונס, [http://books.google.co.il/books?id=Am9yuBg4eOYC&printsec=frontcover&dq=Howard+Jones,+Abraham+Lincoln+and+a+New+Birth+of+Freedom:+The+Union+and+Slavery+in+the+Diplomacy+of+the+Civil+War&source=bl&ots=mVIy5S2bY4&sig=kGGLmh4nbNVPyTM-1RaH4cmlSX4&hl=iw&ei=mQ1wTZuLN4aMswbZ7fzqDg&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=2&ved=0CB8Q6AEwAQ#v=onepage&q&f=false אברהם לינקולן ולידתו המחודשת של החופש: האיחוד והעבדות בדיפלומטיה של מלחמת האזרחים], עמ' 154}} על אף האינטרסים הכלכליים שהיו להם באזור.▼
▲פעולות האיבה החלו ב-[[12 באפריל]] [[1861]], כאשר תקפו כוחות הקונפדרציה את ה[[קרב פורט סאמטר|מצודה של צבא ארצות הברית]] ב[[פורט סאמטר]] שבמדינת [[דרום קרוליינה]]. תגובתו של לינקולן הייתה גיוס של צבא מתנדבים מכל מדינה באיחוד לכיבוש מחדש של השטח הפדרלי. תגובה זו הביאה להכרזת פרישה של ארבע מדינות תומכות עבדות נוספות. שני הצדדים גייסו צבאות; האיחוד תפס את השליטה במדינות הגבול בתחילתה של המלחמה והטיל [[הסגר הימי על הקונפדרציה של אמריקה|סגר ימי]] על מדינות הקונפדרציה, אשר מנע מהן ייצוא כותנה עליו התבססה כלכלתן, וחסם את מרבית הייבוא. במזרח נותרה הלחימה היבשתית ללא הכרעה בשנים 62–1861, בהן הצליחה הקונפדרציה להדוף את התקפות האיחוד, שניסה לכבוש את בירת הקונפדרציה, [[ריצ'מונד (וירג'יניה)|ריצ'מונד]], [[וירג'יניה]].
=== הפיכת ביטול העבדות לאחד מיעדי המלחמה ===
כשנה וחצי לאחר תחילת פעולות האיבה הדרומיות, בחודש ספטמבר 1862, הפכה [[הצהרת האמנציפציה]] של הנשיא אברהם לינקולן, אשר הורתה על סיום העבדות במדינות הדרום, לאחת ממטרות המלחמה,{{הערה|1=פרנק ל. ויליאמס, '''לעשות פחות ולעשות יותר: הנשיא וההצהרה—חוקית, צבאית, ופוליטית", עמ' 5–74}} והניאה את ה[[האימפריה הבריטית|בריטים]] מלהתערב בנעשה,{{הערה|1=הווארד ג'ונס, [http://books.google.co.il/books?id=Am9yuBg4eOYC&printsec=frontcover&dq=Howard+Jones,+Abraham+Lincoln+and+a+New+Birth+of+Freedom:+The+Union+and+Slavery+in+the+Diplomacy+of+the+Civil+War&source=bl&ots=mVIy5S2bY4&sig=kGGLmh4nbNVPyTM-1RaH4cmlSX4&hl=iw&ei=mQ1wTZuLN4aMswbZ7fzqDg&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=2&ved=0CB8Q6AEwAQ#v=onepage&q&f=false אברהם לינקולן ולידתו המחודשת של החופש: האיחוד והעבדות בדיפלומטיה של מלחמת האזרחים], עמ' 154}} על אף האינטרסים הכלכליים שהיו להם באזור.
מפקד הקונפדרציה, [[רוברט לי]], ניצח בקרבות בווירג'יניה, אך בשנת [[1863]], לאחר [[קרב גטיסברג]], נעצרה התקדמותו צפונה והוא החל לסגת דרומה, תוך כדי אבדות כבדות. במערב השיג האיחוד שליטה על [[נהר המיסיסיפי]], לאחר [[המצור על ויקסבורג|תפיסתה של ויקסבורג]], ובכך חילק את הקונפדרציה לשניים. האיחוד הצליח להפיק תועלת לאורך זמן מיתרונו בציוד ובכוח אדם בשנת 1864 בהובלת [[יוליסס סימפסון גרנט]], מול הקונפדרציה בהובלת הגנרל רוברט לי, בעוד הגנרל [[ויליאם שרמן]] מ[[צבא האיחוד]] כבש את העיר [[אטלנטה]] ו[[הצעדה אל הים|צעד אל הים]]. התנגדותה הצבאית של הקונפדרציה פסקה לאחר כניעתו של לי בפני גרנט ב[[קרב אפומטוקס|בית המשפט באפומטוקס]] ב-[[9 באפריל]] [[1865]].
| |||