ברכות השחר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לזכות אבות (מושג)
Ronam20 (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 41:
* יש לציין שבסידורים הישנים, אין אחידות בכלל לגבי סדר הברכות.{{הערה|סידור אזור אליהו, ירושלים תשע"א, עמ' ז.}} בקצת סידורים ישנים,{{הערה|עיינו לדוגמה ב[http://www.hebrewbooks.org/21244 סידור אליה בחור], מנטובה שכב, עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21244&st=&pgnum=5&hilite= ה]-[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21244&st=&pgnum=6 ו].}} מודפס זוקף כפופים לפני מתיר אסורים, ודלא כפסק השולחן ערוך{{הערה|או"ח מו:ה}} ש"אם קדם וברך זוקף כפופים קודם שברך מתיר אסורים לא יברכנה"<ref>[[סדר רב עמרם גאון]], ברכות השחר אומר לא להגיד כלל "מתיר אסורים" כיוון שיוצאים ידי חובה ב"זוקף כפופים".</ref>.
* בקצת קהילות היה נהוג להוסיף ברכות נוספות, כגון מגביה שפלים<ref name=":0" /> וסומך נופלים.{{הערה|עיינו לדוגמה ב[http://www.hebrewbooks.org/21244 סידור אליה בחור], מנטובה שכב, עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21244&st=&pgnum=5&hilite= ה]-[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21244&st=&pgnum=6 ו].}} ב[http://www.hebrewbooks.org/42807 סדר עבודת ישראל]{{הערה|רעדליהיים תרכ"ח, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=60&hilite= עמ' 41].}} מובא שבק"ק מיץ מברכים מגביה שפלים, וברכה זו נאמרת ב[[נוסח איטליה|מנהג האיטלקי]] עד היום.{{הערה|הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, '''[https://docs.wixstatic.com/ugd/8cabfe_8954c7312bed451c8acc0181387928df.pdf סדר תפלות כמנהג בני רומה]''', ירושלים תשע"ד, עמ' ד. עיינו גם משה חלמיש, '''ברכת "מגביה שפלים" - ברכה שנשתכחה''', אסופות, ספר שנה למדעי היהדות ב (תשמח) עמ' קצא-ר.}}
*פרשת העקידה: בהרבה מקומות, הנהיגו על פי המקובלים לומר פרשת העקידה בכל יום כדי להזכיר [[זכות אבות (מושג)|זכות אבות]] לפני הקב"ה, וגם כדי להכניע את היצר לעבוד את הקב"ה כמו יצחק אבינו.
*ברכת "המקדש את שמו ברבים": קטע שתחילתו "לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ובגלוי",{{הערה|בקהילות אשכנז המערבי, מתחילים "רבון כל העולמים", ואילו המשפט "לעולם יהא אדם וכו'" נחשב כהוראה שאינה נאמרת. עיינו [http://www.moreshesashkenaz.org/mm/publications/Madrich.pdf מדריך למנהג אשכנז המובהק], בני ברק תשע"ד, עמ' 22.}} ועוסק בשבח עם ישראל המקדשים את שם ה'. הקטע מכיל גם את הפסוק של [[שמע ישראל]] וברוך שם ומסתיים ב"ברוך המקדש את שמו ברבים", שלפי [[נוסח אשכנז]] מסיימים בשם. בנוסח איטליה (וכן נהגו ב[[נוסח פרובאנס]] וב[[נוסח רומניא]]) אומרים קטעים אלה אחרי הקרבנות.
* ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי, ברכות התורה נאמרות לפני סדר הקרבנות,{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/42807 סדר עבודת ישראל], רעדלהיים תרכ"ח, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=66 עמ' 47]}} וכן נוהגים ב[[נוסח איטליה]] וב[[נוסח רומניא]].{{הערה|הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, [https://524f1f52-e6e8-4762-a04d-3474189e42c4.filesusr.com/ugd/8cabfe_8954c7312bed451c8acc0181387928df.pdf סדר תפלות כמנהג בני רומה], ירושלים תשע"ד, עמ' ו; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001163513/NLI מחזור רומניא], ויניציאה רפ"ג, דף ו ע"ב. אלא שבנוסחאות אלה לא אומרים "לעולם יהא אדם" עד אחרי הקרבנות.}}