שירות העבודה (הונגריה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
מ הרחבה, ניסוח |
||
שורה 3:
==התחלה==
כבר בדצמבר [[1919]] הקים הצבא [[בלה קון|האנטי-קומוניסטי]] ההונגרי של [[מיקלוש הורטי]] יחידות מיוחדות של אסירים פוליטיים שמאלנים, שרבים מהם היו יהודים. הם הועסקו בעבודות לתועלת הכוחות ונאסר עליהם לשאת נשק. במהלך העשורים הבאים, כשהאווירה הציבורית נעשתה יותר ויותר לאומנית, התלבט המטה הכללי בשאלה כיצד יש לנהוג בגורמים בלתי-מהימנים – מיעוטים אתניים כמו סלובקים, רומנים, סרבים ויהודים, ואנשי אופוזיציה סוציאליסטים וקומוניסטים. מחד הם נחשבו למסוכנים מכדי לגייסם לשירות צבאי רגיל, ומאידך פטירתם ממנו הייתה בגדר הטבה. ב-[[1939]] העבירה הממשלה חוק שהעניק לה אפשרות לגייס לעבודה כל זכר מגיל ארבע-עשרה ועד שבעים במקרה של מצב חירום; במהלך אותה שנה נאסר על יהודים לשרת בתפקידי פיקוד בצבא. רעיון שירות העבודה, שהוצע כבר קודם כחלופה עבורם, אומץ על ידי השלטון והצו שכונן אותו נכנס לתוקף ב-[[1 ביולי]]:
==המערכה בברית המועצות==
האווירה האנטישמית בהונגריה הקצינה בספטמבר [[1940]], לאחר [[תכתיב וינה|סיפוח טרנסילבניה הצפונית]], ובעיקר באפריל [[1941]], עם [[המערכה בבלקן במלחמת העולם השנייה|הפלישה ליוגוסלביה]]. ב-[[19 באוגוסט]] 1941 הוציא משרד המלחמה מערך תקנות חדש למערך, שכפה שירות של שנתיים והרחיב את התחולה על כל היהודים בגילאי גיוס. הצו ניתן חודשיים לאחר פתיחת [[מבצע ברברוסה]], ומספר המשרתים עלה חדות. ב-[[15 בדצמבר]] היו 23,018 איש
==סוף המלחמה==
בעוד שמצבם של המגויסים בחזית המזרחית היה קשה, אלה שנותרו בתוך הונגריה נהנו מתנאים סבירים יחסית. במרץ 1944, עם ההשתלטות הגרמנית על המדינה, הפך שירות העבודה בבת אחת למקור הצלה: אל מול המחסור ההולך וגדל בידיים עובדות, העניק צ'וטאי 150,000 פטורים מגירוש ליהודים בתור התחלה; מקבליהם גויסו לתעשייה הצבאית. כמו כן, רבים מאלה ששהו עם יחידותיהם ניצלו מגורל דומה. גם נשים יהודיות נלקחו לשירות במספרים גדולים. באוקטובר, עם הפיכת [[צלב החץ]] ועלייתו לשלטון של [[פרנץ סלשי]], טבחו מיליציות באלפים מאנשי שירות העבודה; גם האוכלסייה האזרחית ההונגרית לא טמנה ידיה בצלחת בקשר ליהודים שגויסו לשירות העבודה. אחד המקרים הפחות ידועים הוא [[הטבח בפוסטאוואם]] שבו נרצחו כמאתיים יהודים עקב הלשנת תושבי הכפר לוואפן אס.אס. כ-50,000 יהודים ששהו באזור הגבול המערבי נמסרו לגרמנים והועברו למחנות הריכוז. בו זמנית, היו מקרים של קצינים שהגנו על פקודיהם: סרן לאסלו אוצ'קאי אסף כ-2,500 איש בבודפשט ווידא שלא ייפלו לידי האס אס. בשלהי 1944 גויסו חלקים גדולים מכלל האוכלוסייה לעבודות ביצורים אל מול הסובייטים המתקדמים. בראשית [[1945]] נתפש כל שטח הונגריה על ידי [[הצבא האדום]], ואנשי שירות העבודה שלא גורשו שוחררו. בין עשרים לשלושים אלף שנלקחו בשבי בברית המועצות שהו במחנות בסיביר. חלק שוחררו בהקדם, אך הרוב חזר רק בפברואר [[1947]], עם כינון השלום בין ברית המועצות להונגריה.{{הערה|ברהם, עמ' 50-52.}}
בין קורבנות הגיוס היו דמויות מפורסמות כמו המשורר [[מיקלוש רדנוטי]], שנספה בעת שהוצעד מבור, והסייף האולימפי [[אטילה פטשאואר]], שנרצח באוקראינה. רז'ה שרש (Rezső Seress), [[ינה פוקס]], [[ארנה ספ]], [[גאורג ברודי]], [[משה זנבר]], [[ג'ון הרסני]], [[ינו רייטו]] והרבנים [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]], [[משולם פייש לאווי (השני)|משולם פייש לאווי]] ו[[יהודה עמיטל]] שירתו בו גם הם. [[אפרים קישון]] נמלט מהארגון באמצעות [[זיוף מסמכים]].
שורה 21:
*[http://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%206995.pdf יהודים תמורת נחושת: פלוגות עבודה יהודיות-הונגריות ב-Bor], מאמר מאת צבי ארז באתר יד ושם
*[http://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201770.pdf אוכלוסייה אזרחית ואסירים: המקרה של עובדי כפייה יהודים מהונגריה במחנות באוסטריה], מאמר מאת שרי ראובני באתר יד ושם
* [http://www.youtube.com/watch?v=2gbHWFz1Oj0 עדותו של מרדכי ויזל, ניצול פלוגות העבודה], שהדליק משואה בטקס הממלכתי בערב [[יום הזיכרון לשואה ולגבורה]], 2001, בערוץ ה[[יוטיוב]] של יד ושם
== לקריאה נוספת ==
* רוברט רוזט, '''צבא עבדים: פלוגות העבודה היהודיות בחזית המזרח, 1945-1941''', יד ושם, ירושלים, 2019
==הערות שוליים==
|