קבלן כוח אדם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: על ידי, עסק\1, פורמלי |
|||
שורה 7:
* המעסיק בפועל, שאצלו ולמענו נעשית העבודה, ולפיכך הוא הקובע את סדר יומו של העובד ואת המשימות שעליו לבצע.
קבלני כוח אדם החלו לפעול לשם אספקת עובדים למשימות זמניות, כגון [[מילוי מקום]] של עובד שיצא לחופשה ארוכה או התמודדות של מעסיק עם משימה קצרת טווח הדורשת גידול במצבת העובדים שלו. בישראל פועלים קבלני כוח אדם גם למטרה זו, אך מטרה נוספת, המשפיעה על רבים מהמועסקים בצורת העסקה זו, היא הרצון של המעסיק בפועל להעסיק עובדים בתנאים נחותים מאלה שהוא מעניק לעובדיו הקבועים. כאשר זו מטרת ההעסקה של עובד קבלן, העובד מועסק לעיתים במסגרת זו במשך שנים רבות{{הערה|{{הארץ|אריה כספי|איך מחסלים את חברות כוח האדם|1.722536|1 באוגוסט 2001}}}}. בצורה זו נוצרים במקום העבודה שני מעמדות של עובדים:
* עובדיו של המעסיק בפועל, הנהנים מתנאי עבודה משופרים, שאותם מבטיחים להם [[הסכם קיבוצי|הסכמים קיבוציים]] החלים על המעסיק, או נורמות אחרות החלות על עובדיו הקבועים של המעסיק.
* עובדי קבלן, שתנאי עבודתם נקבעים על ידי מעסיקם הפורמלי, והם בדרך כלל נחותים משמעותית מאלה שניתנים לעובדיו של המעסיק בפועל, כמו חוסר [[קביעות]] ושכר נמוך יותר.
יש להבחין בין העסקת עובדים באמצעות קבלן כוח אדם ובין העברת משימות ל[[מיקור חוץ]]. ההבדל המהותי בין השניים הוא בשאלת הניהול היומיומי של העובד. בהעסקה באמצעות קבלן כוח אדם, המעסיק בפועל הוא המנהל את פעילותו של העובד, ואילו בהעברת משימות למיקור חוץ, הגוף המבצע את המשימה הוא המנהל את פעילותו של העובד.
ב-[[7 בנובמבר]] [[2011]] פתחה [[ההסתדרות]] בשביתה במשק שמטרתה לצמצם את היקף העסקת עובדי הקבלן במגזר הציבורי (במשמעות מורחבת של מושג זה, הכוללת גם את עובדיהם של קבלני שירות). בהוראת [[בית הדין לעבודה]] נפסקה השביתה לאחר מספר שעות{{הערה|{{
ביולי 2015, נחתם הסכם בין יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן לבין שר האוצר משה כחלון, במסגרתו 15 אלף עובדי קבלן במגזר הציבורי עברו למתכונת של העסקה ישירה, וישופרו תנאי העסקתם של כ–30 אלף עובדי קבלן אחרים{{הערה|{{TheMarker|חיים ביאור|האפליה של עובדי הקבלן תימשך - רק 15 אלף מהם יועברו להעסקה ישירה|1.2687878|20 ביולי 2015}}}}.
==חוקים להסדרת העסקתם של עובדים על ידי קבלני כוח אדם==
| |||