שמואל סלנט – הבדלי גרסאות

הרב סלנט שימש כמנהיג הקהילה האשכנזית בירושלים והיה גורם מאזן בין הקבוצות השונות בה. ייסד יחד עם הרב [[מאיר אויערבאך]] את [[הוועד הכללי כנסת ישראל]], שאיחד את כל ה[[כולל אברכים#ביישוב הישן|כוללות]] בירושלים, וכן היה ממייסדי [[בית החולים ביקור חולים]]. חי בשלום עם הציבור ה[[יהודים ספרדים|ספרדי]] בירושלים ועם ה[[חכם באשי]]. יחסו ל[[ציונות]] היה מתון. בעת ביקורו של [[בנימין זאב הרצל]] בירושלים, בשנת [[1898]] (שנערך במקביל ל[[מסע וילהלם השני לארץ ישראל|ביקורו]] של [[הקיסרות הגרמנית|הקיסר הגרמני]] [[וילהלם השני, קיסר גרמניה|וילהלם השני]]) הביע הרב סלנט הסכמה להיפגש עם הרצל כחכם מדיני, אולם לא כציוני מדיני.{{הערה|1=[http://www.aboutisrael.co.il/heb/site.php?site_id=285&parent_id=279 הצפירה, 1898]}} פגישה זו לא נתקיימה לבסוף, עקב חשש מהשלטון הטורקי שהיה עוין לציונות, או מנימוקים דתיים. לאחר מותו של [[הרצל]] ב-[[1904]], שיגר הרב סלנט [[מברק]] ניחומים לוועד הפועל הציוני, והסכים לעריכת [[הספד]] להרצל ב[[בית הכנסת החורבה]] ללא השתתפותו, אולם [[חוגי הקנאים]] מנעו את קיום העצרת.{{הערה|1=[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=952231&contrassID=2&subContrassID=4&sbSubContrassID=0 אתר הארץ]}}

 

 

הרב סלנט התנגד ל[[היתר המכירה]] בשמיטת [[תרמ"ט]], ([[1889]]) ואף חתם ב[[כרוז]] על כך,{{הערה|[http://jnul.huji.ac.il/heb/shmitta/images/TB/04_L1963.jpg אתר בית הספרים הלאומי]}} אולם בשמיטה הבאה, בשנת [[תרנ"ו]] ([[1896]]), תמך בו יחד עם הרב [[יהושע לייב דיסקין]], וההיתר נעשה על פיהם, וכן תמך בו בשמיטת [[תרס"ג]] ([[1903]]).{{הערה|1=ספר השמיטה, הרב [[יחיאל מיכל טוקצינסקי]], עמ' נט - סב}}