מצוג'ורנו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏היסטוריה: עריכה קלה
שורה 9:
החל מראשית [[המאה ה-20]] ננקטו צעדים על מנת להקטין את חוסר השוויון בין חלקי [[איטליה|הרפובליקה האיטלקית]]. הבעיות הכלכליות הייחודיות של הדרום - ה[[אבטלה]] והעוני - זכו לתשומת לב דעת הקהל. באופן מעשי, הציבור האיטלקי, במרכז המדינה ובצפונה, נחשף לגלי ה[[הגירה]] הגדולים מהאזורים האלה אשר הגיעו לפתח ביתו. תושבי אזורי הדרום, צעירים וצעירות ואף מבוגרים נטשו את מקום מגורי משפחותיהם, במשך מאות בשנים, לנוכח קשיי הפרנסה, העדר מקומות עבודה לאוכלוסייה גדלה וסיכויים הולכים ופוחתים לשיפור רמת חייהם.
 
לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], עם הגברת ה[[תיעוש]] איטליהבאיטליה, גברה תנועת ההגירה מדרום איטליה לצפונה. המהגרים מדרום איטליה נקלטו ב[[בית חרושת|בתי החרושת]] שהוקמו במחוזות הצפוניים של המדינה [[פיימונטה]] ו[[לומברדיה]]. בעיר [[טורינו]] הגיע שיעור המהגרים מהדרום לשיעור ניכר מאוכלוסיית [[מטרופולין]] העיר.
 
ממשלות איטליה הקציבו אמצעים מיוחדים לשיפור התעשיות המקומיות בדרום. לשם כך הוקמה קרן [[Casmez]] {{אנ|Casmez}}. בשנות ה-80 קטנופחתו פעולות הקרן לאור החשש לאי-סדרים בה.
 
[[האיחוד האירופי]] מושיט עזרה רבה לפיתוח האזור, באמצעות סיוע לפרויקטים כלכליים. האיחוד בוחן את כדאיות ההשקעה, יכולתם של המשקיעים, המוניטין, רמת מוסריות השותפים לפרויקט ולמימונו, ומספר המועסקים שהפרויקט מסוגל לקלוט. בעשור האחרון ניכרת תרומתן הרבה של רשויות השוק המשותף לפיתוח בדרום איטליה.
 
==קישורים חיצוניים==