אסמכתא (דרשה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 95.86.110.217 (שיחה) לעריכה האחרונה של דוד55
ספר הכוזרי ==> הכוזרי
שורה 2:
 
==גדר האסמכתא==
ה[[רמב"ם]] ורבי [[יהודה הלוי]] כתבו כי האסמכתא אינה אלא רמז שמטרתו לסייע לזיכרון.{{הערה|הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה: "אבל נסמכה זאת המצווה לזה הפסוק, כדי שיהא נודע ונזכר. ואינו מעניין הכתוב. וזה מה שאמרו "קרא אסמכתא בעלמא" בכל מקום שיזכירוה."}}{{הערה|ריה"ל בבספר [[ספר הכוזרי]] ג עג: "כך בארו את הפסוק "ויצו ה' אלהים על האדם לאמר: מכל עץ הגן אכל תאכל" (בראשית ב:טז) כרמז לשבע מצוות שנצטוו בני נח, בדרשם: "ויצו - אלו הדינין, ה' - זה ברכת השם, אלהים - זו עבודה זרה; על האדם - זו שפיכות דמים, לאמר - זה גילוי עריות, מכל עץ הגן - זה גזל, אכל תאכל - זה אבר מן החי" (סנהדרין נו:). מה רב המרחק בין העניינים האלה ובין הפסוק הזה! אין זאת כי אם קבלה היה בידם עניין שבע מצוות אלו, וסמכוה על הפסוק הזה דרך 'סימן', למען הקל בזה על זכירת המצוות."}}
 
הריטב"א תוקף גישה זו, וטוען כי התורה עצמה התכוונה ללימוד האסמכתא, אלא שלא קבעתו חובה ומסרה הדבר לחכמים שאם ירצוהו יקבעוהו חובה.