לואיזה שרלוטה, נסיכת דנמרק – הבדלי גרסאות

לואיזה שרלוטה נולדה ב-[[30 באוקטובר]] [[1789]] בארמון כריסטיאנסבורג, [[קופנהגן]], ל[[פרדריק, נסיך הכתר של דנמרק ונורווגיה]], בנם של [[פרדריק החמישי, מלך דנמרק]] ואשתו השנייה, [[יוליאנה מריה מבראונשווייג-וולפנביטל]], ול[[סופיה פרדריקה, דוכסית מקלנבורג-שוורין]], בתם של [[לודוויג, דוכס מקלנבורג-שוורין]] ו[[שרלוטה סופיה, נסיכת סקסוניה-קובורג-זאלפלד]].

 

 

בשנת [[1839]] מת [[פרדריק השישי, מלך דנמרק]], ואחיה [[כריסטיאן השמיני, מלך דנמרק]] עלה לשלטון במקומו. בתקופת שלטונו של אחיה מילאה לואיזה שרלוטה תפקיד חשוב בחצר המלוכה, ואחיה רצה שמשפחתה תעלה לשלטון במקומו לאחר היכחדות משפחתו. בשנת [[1848]] מת אחיה, ובנו [[פרדריק השביעי, מלך דנמרק]] עלה לשלטון במקומו. בשנת [[1850]] הושפעה ממשלת דנמרק מ[[האימפריה הרוסית]], והחלה לתמוך במינוי חתנה [[כריסטיאן התשיעי, מלך דנמרק|כריסטיאן, נסיך שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג]] לנסיך הכתר. בתחילה התנגדה לכך לואיזה שרלוטה, אולם לאחר שראתה שהתמיכה בכריסטיאן חזקה, ויתרה בשנת [[1851]] יחד עם בנה [[פרידריך וילהלם, נסיך הסן-קאסל]] על הטענה לכתר לטובת בתה [[לואיזה, נסיכת הסן-קאסל]], שמצידה העבירה זאת לבעלה כריסטיאן. בשנת [[1863]] מת אחיינה פרדריק השביעי, וחתנה עלה לשלטון במקומו, וב-[[28 במרץ]] [[1864]] מתה לואיזה שרלוטה בארמון כריסטיאנסבורג, [[קופנהגן]].