עמנואל שקד – הבדלי גרסאות

עם פירוק [[חטיבה 5]] הסדירה, עבר להיות [[קצין אג"ם]] ב[[חטיבת הצנחנים]], תפקיד בו שירת במלחמת סיני. בשנים 1960 עד 1961 שימש כמפקד [[גדוד 890]] ואחר כך כמפקד גדוד [[הנח"ל המוצנח]] וקצין אג"ם ב[[פיקוד הצפון]]. באפריל 1967 נתמנה למפקד [[חטיבת אלכסנדרוני|חטיבה מרחבית 3]], שמנתה 4 גדודי חי"ר והחזיקה בקו הגבול הסורי מצפון הכנרת ועד [[מטולה]] ובגבול עם [[לבנון]]. ב[[מלחמת ששת הימים]] החטיבה בפיקודו [[החזית הסורית במלחמת ששת הימים|הבקיעה את המערך הסורי במרכז רמת הגולן]], ולצורך המשימה צורפו אליה גדוד 17 מ[[חטיבת גולני]], גדוד צנחנים מ[[חטיבה 80]] ושתי פלוגות טנקי [[M51 שרמן|סופר שרמן]]. לאחר המלחמה פיקד על [[חטיבת כרמלי]] וב-[[1969]] נפצע באורח קשה במהלך היתקלות עם מחבלים{{הערה|{{מעריב|[[יעקב ארז (עיתונאי)|יעקב ארז]]|קצנח"ר עמנואל שקד (חלק שני)|1972/08/18|08500}}}}. באוגוסט [[1972]] מונה ל[[קצין חי"ר וצנחנים ראשי]]{{הערה|{{מעריב||תא"ל עמנואל שקד נתמנה קצין צנחנים וחי"ר ראשי|1972/08/16|00918}}}} ופיקד, מעמדת פיקוד בספינה ששהתה בים, על המבצעים [[מבצע ברדס 54–55|ברדס 54-55]]{{הערה|{{מעריב|[[יעקב ארז (עיתונאי)|יעקב ארז]]|"בשקט, באפתעה, בקרב פנים אל פנים"...|1973/02/22|01303}}}} ו[[מבצע אביב נעורים|אביב נעורים]]{{הערה|{{דבר ראשון|גל פרל פינקל|חופש הפעולה הישראלי לא ייפגע, אבל מוטב לפעול בזהירות|149783|21 בספטמבר 2018}}.}}. ב[[מלחמת יום הכיפורים]] יזם ותכנן פעולות מיוחדות בעורף [[סוריה]] ובעומק [[מצרים]]{{הערה|[[חנוך ברטוב]], '''[[דדו - 48 שנה ועוד 20 יום]]''', [[ספרית מעריב]], (1978, 2004), עמודים 499-500.}}, ובהן [[מבצע כותונת]]{{הערה|חנוך ברטוב, '''[[דדו - 48 שנה ועוד 20 יום]]''', [[הוצאת דביר]], [[2002]], עמוד 507, עמנואל שקד: "הגענו לשם, ללב המדבר, וה[[סיירת צנחנים|כוח]] התקרב אל הכביש ושם מארב. הגיעה אורחה קטנה – כמה [[נושא טנקים|נושאי טנקים]], כמה משאיות, כמה ג'יפים. כל האורחה נפגעה – והכוח התפנה וחזר בשלום הביתה. איזה אושר היה במטה הכללי! סוף סוף משהו הלך!...".}} ו[[מבצע דוידקה]] בפיקוד [[שאול מופז]].