וילי וייז – הבדלי גרסאות
Shakeydeal33 (שיחה | תרומות) יצירת דף עם התוכן "{{אישיות כדורסל |שם בשפת המקור=Willie Wise |תמונה=Willie Wise and Julius Erving.jpg |כיתוב=וייז (מימין) מול ג'ו..." |
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־00:26, 31 ביולי 2020
וילי וייז (באנגלית: Willie Wise; נולד ב-3 במרץ 1947) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק בליגות ה-ABA וה-NBA בין השנים 1969–1977. לאורך 13 עונותיו ב-ABA נבחר 3 פעמים להשתתף במשחק האולסטאר, זכה באליפות אחת כשחקן יוטה סטארס, ורשם ממוצעים כוללים של 19.2 נקודות, 9.1 ריבאונדים ו-3.1 אסיסטים למשחק.[1]
 | |
| וייז (מימין) מול ג'וליוס ארווינג | |
| לידה |
3 במרץ 1947 (בן 77) סן פרנסיסקו, קליפורניה, ארצות הברית |
|---|---|
| עמדה | סמול פורוורד |
| גובה | 1.96 מטרים |
| מספר | 42 |
| מכללה | אוניברסיטת דרייק |
| דראפט |
בחירה מספר 64, 1969 סן פרנסיסקו ווריורס |
| קבוצות כשחקן | |
|
1969–1974 1974–1976 1976–1977 1977 |
לוס אנג'לס/יוטה סטארס וירג'יניה סקוויירס דנוור נאגטס סיאטל סופרסוניקס |
| הישגים כשחקן | |
|
ב-ABA: זכייה באליפות הליגה (1971) 3 בחירות למשחק האולסטאר (1972–1974) 2 בחירות לחמישיית העונה השנייה (1972, 1974) 2 בחירות לחמישיית ההגנה (1973, 1974) חבר קבוצת כל הזמנים של ה-ABA | |
בשנת 1997 נבחר לאחד מ-30 חברי קבוצת כל הזמנים של ה-ABA.
קריירת מכללות
וייז נולד וגדל בסן פרנסיסקו שבקליפורניה, ובין השנים 1967–1969 למד באוניברסיטת דרייק אשר בדה מוין, איווה. בעונתו השנייה בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה, 1968/1969, הוביל אותה להעפלתה הראשונה אי פעם לשלב פיינל פור טורניר אליפות המכללות, עם ממוצעים של 14.6 נקודות ו-11.4 ריבאונדים למשחק.[2] במשחק חצי הגמר הפסידה דרייק בתוצאה 82–85 מול UCLA, בה שיחקו כרים עבדול-ג'באר, קרטיס רואו וסידני ויקס.[3]
קריירת משחק מקצועית
בדראפט ה-NBA 1969 נבחר וייז על ידי קבוצת סן פרנסיסקו ווריורס בבחירה ה-64,[4] אולם בחר לשחק עבור לוס אנג'לס סטארס מליגת ה-ABA. בעונת 1970/1971 הוביל את הסטארס לזכייתם היחידה באליפות ה-NBA, תחת המאמן ביל שרמן, ולצדם של השחקנים זלמו בייטי, רון בון וגלן קומבס. לאורך סדרת הגמר, בה גברה קבוצתו על קנטקי קולונלס בתוצאה 4–3, העמיד וייז ממוצעים מרשימים של 25.3 נקודות, 16.4 ריבאונדים ו-4.4 אסיסטים למשחק.[5] ב-3 עונותיו הבאות עם הסטארס תרם 22.5 נקודות, 8.8 ריבאונדים ו-3.5 אסיסטים בממוצע למשחק, ובשלושתן נבחר להשתתף במשחק האולסטאר של ה-ABA. ב-23 בפברואר 1972 קלע שיא קריירה של 50 נקודות בניצחון קבוצתו מול הקולונלס.[6] בעונת 1973/1974 הוליך את קבוצתו בשנית לגמר הליגה, יחד עם ג'ימי ג'ונס, אולם הפעם היא הפסידה מול ניו יורק נטס, בתוצאה 1–4.
בין השנים 1974–1976 שיחק עבור וירג'יניה סקוויירס, וקלע במדיה 15.5 נקודות בממוצע למשחק. את שתי העונות סיימו הסקוויירס עם מאזן הניצחונות הנמוך ביותר ב-ABA.
בקיץ 1976, בו אוחדה ליגת ה-ABA עם ליגת ה-NBA, חתם וייז על חוזה בדנוור נאגטס. בעונתו היחידה בקבוצה קלע 8.2 נקודות בממוצע למשחק, כשחקן ספסל. במאי 1977 הועבר עם פול סיילאס ומרווין ובסטר בטרייד לסיאטל סופרסוניקס, תמורת טום בורלסון, בוב וילקרסון ובחירת דראפט עתידית.[7] לאחר שני משחקים בלבד בסיאטל שוחרר וייז מהקבוצה, ופרש ממשחק.
קישורים חיצוניים
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
הערות שוליים
- ^ הסטטיסטיקות של וייז ב-ABA וב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ הסטטיסטיקות של וייז בליגת המכללות, באתר sports-reference.com
- ^ סטטיסטיקות משחק חצי הגמר בין דרייק ל-UCLA, באתר sports-reference.com
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1969, באתר basketball-reference.com
- ^ סטטיסטיקות סדרת גמר 1971, באתר basketball-reference.com
- ^ סטטיסטיקות המשחק בין יוטה לקנטקי, באתר basketball-reference.com
- ^ דנוור וסיאטל מחליפות ביניהן שישה שחקנים, באתר הניו יורק טיימס, 26 במאי 1977