קרטיס רואו

שחקן כדורסל אמריקאי

קרטיס רואו הבןאנגלית: .Curtis Rowe, Jr; נולד ב-2 ביולי 1949) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1971–1979. בעונת 1975/1976 נבחר להשתתף במשחק האולסטאר של ה-NBA כשחקן דטרויט פיסטונס, ולאורך 8 עונותיו בליגה רשם ממוצעים כוללים של 11.6 נקודות, 7.2 ריבאונדים ו-1.6 אסיסטים למשחק.[1]

קרטיס רואו
Curtis Rowe
קרטיס רואו בשנת 1971
רואו בשנת 1971
לידה 2 ביולי 1949 (בן 71)
בסמר, אלבמה, ארצות הברית
עמדה פאוור פורוורד
גובה 2.01 מטרים
מספר 18, 41
מכללה UCLA
דראפט בחירה מספר 11, 1971
דטרויט פיסטונס
קבוצות כשחקן
1971–1976
1976–1979
דטרויט פיסטונס
בוסטון סלטיקס
הישגים כשחקן
בחירה למשחק האולסטאר של ה-NBA(1976)
3 זכיות בטורניר אליפות המכללות (1969–1971)

קריירת מכללותעריכה

רואו נולד בעיר בסמר שבאלבמה, ובין השנים 1967–1971 למד באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ("UCLA"). בעונתו הראשונה בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה, 1968/1969, היה אחד משחקניה המובילים בזכייתה בטורניר אליפות המכללות, לצדם של לו אלסינדור וסידני ויקס. לאורך אותה עונה קלע 12.9 נקודות והוריד 7.9 ריבאונדים בממוצע למשחק, ובסיומה נבחר לחמישיית העונה של מחוז Pac-12, יחד עם אלסינדור.[2]

לקראת עונת 1969/1970 עזב אלסינדור ל-NBA, והצטרף ל-UCLA הרכז הנרי ביבי. בשתי העונות הבאות הובילו רואו, ויקס וביבי את הקבוצה לשתי זכיות נוספות בטורניר המכללות, תחת המאמן ג'ון וודן; בגמר עונת 1970 גברה UCLA על אוניברסיטת ג'קסונוויל בתוצאה 80–69, ובגמר עונת 1971 גברה על אוניברסיטת וילאנובה בתוצאה 68–62. בכך זכתה הקבוצה באליפותה החמישית ברציפות, כחלק מ"תור הזהב" שלה במסגרתו זכתה בשבע אליפות רצופות, וב-10 אליפויות תוך 12 שנים.[3] בסיום אותה עונה נבחר רואו לחמישייה השנייה של העונה בליגת המכללות (Second-team All-American).[4]

קריירת משחקעריכה

בדראפט ה-NBA‏ 1971 נבחר רואו בבחירה ה-11, על ידי דטרויט פיסטונס.[5] בכל 5 עונותיו בדטרויט שימש כשחקן חמישייה קבוע, ולאורך התקופה העמיד ממוצעים של 13.3 נקודות ו-8.0 ריבאונדים למשחק. בעונת 1975/1976 נבחר להשתתף במשחק האולסטאר של ה-NBA בפעם היחידה בקריירה, לאחר שרשם ממוצעים של 16.0 נקודות ו-8.7 ריבאונדים למשחק. בעונות 1974 ו-1976 הוביל את הפיסטונס, יחד עם הרכז דייב בינג והסנטר בוב לניר, לשלב חצי גמר המערב בפלייאוף, אך בשני המקרים הפסידה הקבוצה מול שיקגו בולס וגולדן סטייט ווריורס, בהתאמה.

באוקטובר 1976 הועבר לבוסטון סלטיקס כחלק מטרייד בין 3 קבוצות, במסגרתו פול סיילאס (מבוסטון) נשלח לדנוור נאגטס, ורלף סימפסון (מדנוור) נשלח לפיסטונס.[6] ב-3 עונותיו בבוסטון קלע 8.0 נקודות והוריד 5.5 ריבאונדים בממוצע למשחק כשחקן ספסל. בסיום עונת 1978/1979 פרש רואו ממשחק, בגיל 29.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קרטיס רואו בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה