הבדלים בין גרסאות בדף "מצוות עונה"

נוספו 200 בתים ,  לפני חודש
מ (שוחזר מעריכות של InternetArchiveBot (שיחה) לעריכה האחרונה של ישראל קלר)
היהדות רואה את התשוקה ואת ה[[הנאה]] ביחסי אישות בין בני זוג כמרכיבים חיוביים, ובלבד שהשימוש בהם ייעשה גם לשם מצווה. השקפה זו נובעת מתוך גישה של קידוש ה[[חומר (פילוסופיה)|חומר]] כשהוא נעשה ב[[כוונה (יהדות)|כוונה]] נכונה ובאופן של [[קודש וחול|קדושה]] ו[[צניעות (יהדות)|צניעות]]. עם זאת, אין דעת חכמים נוחה מריבוי קיום יחסי אישות, וה[[רמב"ן]] מכנה את ה"שטוף בזימת אשתו" ומפריז בקיום יחסי אישות "[[נבל ברשות התורה]]".
 
ההלכה מונה מקרים ומצבים שונים בהם יש לאדם לקיים יחסי אישות עם אשתו, וכן ישנם מקרים שאסור לקיים יחסי אישות אף שהיא אינה אסורה עליו מצד עצמה. לדוגמה,בראש ובראשונה התורה אוסרת קיום יחסי אישות עם אשתו [[איסור משכב עם נידה|בזמן שהיא נדה]]. חכמים למדו מדרשת הפסוקים שאסור לקיים יחסי אישות ב[[יום הכיפורים]], וחכמיםוהם [[חמשת העינויים|הוסיפו]] אף את [[תשעה באב]]. כמו כן, מובא בהלכה שלא ראוי לקיים יחסי אישות בזמן שהאיש והאישה אינם שלמים בדעתם ובאהבתם. מצבים אלו מכונים '''[[בני תשע מידות]]'''.
 
ההלכה אף מפרטת דינים נוספים על קיום יחסי האישות כגון: איסור לקיים יחסי אישות באור, איסור לבעל לנשק את ה[[פות]] של אשתו (לחלק מהדעות) ועוד.