ויקיפדיה

תיבת נח – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏בחקר המיתולוגיה והפולקלור: המיתוס קדם, הסירה לא קדמה שכן היא לא התקיימה במציאות.
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שחזור ליציבה של הפרק האמור
שורה 22:
על פי תחילת פרק ז' נצטווה נח להביא אל התיבה "שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ" מכל מין של בהמות טמאות{{הערה|המכונות על דרך השלילה 'לא טהורות'. יש המפרשים זאת כהדרכה להימנעות משימוש במילות גנאי.}} ו"שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ" מהבהמות הטהורות והעופות, כדי שמהם יתחדש העולם שלאחר המבול. אפשר אולי לנחש שהדגים ושאר בעלי החיים הימיים לא נזכרו מפני שלא הושפעו מן המבול.{{הערה|E. A. Speiser, ''Genesis'', Anchor Bible (Garden City, NY: Doubleday, 1964), p. 52.|שמאל=כן}} בפרשנות המסורתית, ריבוי החיות הטהורות מנומק בצורך להקריב מהן לאל לאחר המבול מבלי להכחידן, כפי שמתואר בפרק ח' פסוק כ'. מאידך בפרק ו' כתוב כי נח נצטווה להכניס לתיבה "שְׁנַיִם מִכֹּל" החיות, ובפרק ז'{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|ז|ח|ט}}, {{תנ"ך|בראשית|ז|טז|ללא=פרק|קצר=כן}}}} כתוב שבפועל נכנסו "שְׁנַיִם שְׁנַיִם מִכָּל הַבָּשָׂר". כן נצטווה נח לקחת "מכל מאכל אשר יֵאכל" כדי להאכיל את החיות הרבות.
 
==מקבילות לסיפור תיבת נח==
==בחקר המיתולוגיה והפולקלור==
{{ערךהפניה לערך מורחב|מיתוסים של מבול}}
תיבת נח נקשרה במחקר ל"סירת הענק" (ראו להלן) שב[[מיתולוגיה מסופוטמית|מיתוס המבול המסופוטמי]], שקדם למקרא ונחשב לבעל השפעה רבה על סיפור המבול המקראי.{{הערה|שם=פינקל|שמאל=כן|Finkel, Irving. '''The Ark Before Noah: decoding the story of the flood'''. Hachette UK, 2014.}}{{הערה|צח יוקד, "[https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/11/ART2/555/737.html המבול הוא עגול: תיבת נח - ממש לא מה שחשבתם]", פורסם ב-21/2/2014 באתר nrg}} עם זאת, הצלה ממבול באמצעות כלי שיט היא מוטיב במיתולוגיות רבות ברחבי העולם.{{הערה|ראו למשל [https://www.pbs.org/independentlens/blog/a-flood-of-myths-and-stories/ רשימה זו] (באנגלית)}} ב[[אינדקס המוטיבים של הספרות העממית]] מופיעה תיבת נח בקטגוריה A1021 "מבול:הימלטות באמצעות סירה", לצד סירות ממיתוסים הינדים, סיניים, מאורים ואמריקאים ילידים. חלק מהסיפורים הושפעו כנראה מהסיפור המקראי, למשל המיתוס האירי לפיו אירלנד נוסדה על ידי אנשים שלא הוכנסו לתיבת נח ובנו תיבה משלהם,{{הערה|[https://archive.org/download/Thompson2016MotifIndex/Thompson_2016_Motif-Index.pdf אינדקס המוטיבים של הספרות העממית], עמ' 122-123}} או הסיפור במיתולוגיה היוונית על התיבה שבנה [[דאוקליון]].{{הערה|Darshan, G. (2013). The Biblical Account of the Post-Diluvian Generation (Gen. 9: 20-10: 32) in the Light of Greek Genealogical Literature. Vetus Testamentum, 63(4), 515-535.|שמאל=כן}}
 
בגרסת [[הקוראן]] לסיפור המבול עולים לתיבה אנשים נוספים, "המאמינים",{{הערה|{{קוראן|11|31}},{{קוראן|11|42}}}} ודווקא אחד מבניו של נח מסרב להיכנס לתיבה, מעדיף לטפס על הר גבוה ונשטף בגלים.{{הערה|{{קוראן|11|44|45}}}}
 
כלי השיט נחים לעיתים על פסגת הר גבוה המוכר באזור בו מסופר הסיפור, למשל [[הר פרנסוס]] בסיפור דאוקליון, [[הרי ההימלאיה]] בסיפורים ההינדים, ו[[הר פאקטו]] במעשיית עם [[קוריאה|קוריאנית]].{{הערה|שמאל=כן|Thompson, Stith. '''Motif-Index of Folk-Literature, Volume 4''': A Classification of Narrative Elements in Folk Tales, Ballads, Myths, Fables, Mediaeval Romances, Exempla, Fabliaux, Jest-Books, and Local Legends. Vol. 4. Indiana University Press, 1989}}
 
==="סירת הענק" במיתוס המסופוטמי===
[[קובץ:Library of Ashurbanipal The Flood Tablet.jpg|ממוזער|לוח חרס מספר 11 מתוך [[עלילות גילגמש]], החלק המתאר את סיפור המבול של [[אותנפישתים]].]]
להערכת ארכאולוגים, [[אשורולוגיה|אשורולוגים]] וחוקרי [[מיתולוגיה השוואתית]],{{הערה|שם=פינקל|שמאל=כן|Finkel, Irving. '''The Ark Before Noah: decoding the story of the flood'''. Hachette UK, 2014.}}{{הערה|צח יוקד, "[https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/11/ART2/555/737.html המבול הוא עגול: תיבת נח - ממש לא מה שחשבתם]", פורסם ב-21/2/2014 באתר nrg}} הסיפור המקראי על תיבת נח הושפע מ[[מיתוסים של מבול#במיתולוגיה מסופוטמית|סיפור המבול המסופוטמי]], בו שטים הניצולים ב-"סירת הענק" (ב[[אכדית]]: אֶלֶפֻּוּ). שני תאורים שונים של סירה זו שרדו במספר גרסאות של הסיפור, הכתובות ב[[כתב יתדות]] על גבי לוחות חרס עתיקים מ[[מסופוטמיה]].
 
התיאור הקדום{{הערה|מתוארך ל[[המאה ה-18 לפנה"ס|מאה ה-18 לפנה"ס]]}} והמפורט יותר מכונה כיום "לוח התיבה", והוא חלק מסיפור [[אתרחסיס]] האכדי-בבלי. בסיפור זה מזהיר האל [[אנכי]] את אתרחסיס מלך [[שורופק]], המקביל הבבלי לדמות נח, מפני כוונת האל [[אנליל]] למחות את האנושות במבול, ומייעץ לו לבנות סירה ענקית שבה יינצלו הוא, משפחתו ובעלי-חיים. 52 שורות בלוח מוקדשות לפירוט תוכניתו של האל לבניית הסירה, ובכלל זה מידותיה ועיצובה הכללי, החומרים הדרושים וכמויותיהם, והשלבים השונים של הבנייה, שהושלמה על ידי אומני העיר ואנשיה במאמץ מתואם שארך שבוע אחד.
 
התוכנית מתארת סירה שהיקפה מעגלי: אורכה שווה לרוחבה, שטחה "מידת שדה" (אכדית: איקוּ) אחת השווה ל-14,400 אמות מרובעות (כ-3,600 מ"ר), וגובהה קומה אחת. היא בנויה מקני-סוף ומחבלים שזורים יחד בדומה לסל, מחוזקת מבפנים בצלעות עץ, ומצופה מבפנים ומבחוץ באספלט (אכדית: "כּוּפּרוּ", מקביל לכופר בסיפור המקראי) מחומם בתנורים ומדולל בשמן. סירות סל מסוג {{אנג|Kuphar}}, זהות בצורתן המעגלית ובדרך בנייתן ל"סירת הענק", נבנו ושטו בנהרות הפרת והחידקל עוד בראשית המאה ה-20, אם כי מעולם לא תועדו סירות כאלה בקוטר של יותר ממטרים ספורים. נראה כי מחבר לוח התיבה ערך חישובים מדויקים ומפורטים, כמו אורך החבלים ונפח התנורים לחימום האספלט, על-מנת להגדיל את שטח הסירה פי אלף ויותר תוך שמירה על אותם יחסי מידות, אך אין סימן שהיה מודע למגבלות ההנדסיות שבגללן שינוי כזה בקנה המידה איננו מעשי.{{הערה|שם=פינקל}}
 
התיאור השני של סירת המבול המסופוטמית מופיע בסיפור [[אותנפישתים]] מתוך האפוס [[עלילות גילגמש]], המוכר בעיקר מלוחות חרס שנכתבו כנראה בשלהי האלף השני לפנה"ס ונמצאו ב[[ספריית אשורבניפל]] ב[[נינוה]]. לפי סימנים רבים הועתקה גרסה זו מסיפור אתרחסיס, ואולי גם מסיפור [[זיאוסודרה]] השומרי שלא שרד ברובו, תוך הכנסת שינויים שונים: למשל, שמו של גיבור המבול הוחלף מאתרחסיס לאותנפישתים, והאל המייעץ אנכי מופיע בשמו האכדי-בבלי [[אאה]]. בגרסה זו, סירת הענק מתוארת בצורת [[קובייה]] שאורך כל אחת מ[[מקצוע (גאומטריה)|מקצועותיה]] 120 אמה, ויש לה תשע קומות. למרות שינויים אלו, שטח הבסיס של הסירה הושאר זהה: מידת שדה אחת שהיא 120<math>\times</math>120 אמה.
 
אירווינג פינקל, ה[[אשורולוג]] של [[המוזיאון הבריטי]] שפיענח את לוח התיבה, ציין שאף כי צורתה הגאומטרית של תיבת נח המקראית שונה משל שתי הסירות המסופוטמיות, שטח הבסיס שלה 300X50=15,000 אמות מרובעות עדיין דומה מאוד. הוא העריך שהסופר המקראי ערך שינויים בגרסת אותנפישתים באופן דומה לשינויים שערכה גרסת אותנפישתים בגרסת אתרחסיס, תוך ביסוס יחסי המידות של תיבת נח על סוג אחר של סירה קטנה, הנזכר בלוחות מסופוטמיים במונח האכדי "טוּבּוּ".{{הערה|שם=פינקל}}
 
גרסאות אתרחסיס, אותנפישתים וזיאסודרה מספרות כולן כי לסירה הועלו גם בעלי-חיים, אך אף אחת מהן לא שרדה בשלמותה במקום זה בסיפור. בגרסת אתרחסיס ניתן לפענח בקטע זה "[חיות] טהורות", "[חיות] שמנות", "[ציפורי] שמיים בעלות כנף", [[בקר הבית|בקר]], ו"חיות בר מן הערבה". בלוח התיבה פיענח פינקל בשורה הבאה את המילה האכדית "סאנה" שפירושה "שניים שניים" או "בזוגות", ולפיכך נראה שהחיות נכנסו לסירה בזוגות של זכר ונקבה. בעלילות גילגמש מייעץ האל לאותנפישתים להכניס לסירה "חיות בר מן הערבה", וכן בהמות מבויתות, אנשים אומנים בכל מלאכה, זרעים מ"כל החי", זהב וכסף, ומבטיח לו כי את חיות הבר "אשלח אליך והן תחכינה ליד דלתך".{{הערה|שם=פינקל}} בתום המבול נחה סירת הענק על פסגת הר ניציר,{{הערה|ככל הנראה ההר שנודעהידוע לימיםכיום בשם פיר עומר גודרון ב[[כורדיסטן]], שגובה פסגתו כ-2700 מטר מעל פני הים.}} ואותנפישתים משלח בתחילה יונה, לאחריה סנונית ולבסוף עורב.
 
כלי שיט להצלת הגיבורים מתוארים בסיפורי מבול נוספים מרחבי העולם, כמו סיפור [[דאוקליון]] במיתולוגיה היוונית.{{הערה|Darshan, G. (2013). The Biblical Account of the Post-Diluvian Generation (Gen. 9: 20-10: 32) in the Light of Greek Genealogical Literature. Vetus Testamentum, 63(4), 515-535.|שמאל=כן}}
 
== בפרשנות הרבנית ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/תיבת_נח"