קולנוע אמריקאי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
תעד-->תיעד |
||
שורה 9:
בשנת 1878 הציג הצלם האמריקני [[אדוארד מויברידג']] לראשונה את שיטת הצילום החדשה שפיתח שהצליחה להפיק סדרת תמונות של סוס בתנועה אותם הוא צילם ב[[פאלו אלטו]] שב[[קליפורניה]] באמצעות מערך של מצלמות סטילס אותם הוא הציב בשורה זה אחר זה. ההישג של מייברידג' הוביל ממציאים רבים לנסות וליצור התקנים דומים שיהיו מסוגלים ללכוד תנועה. בארצות הברית, [[תומאס אלווה אדיסון]] היה בין הראשונים שייצר מכשיר מסוג זה.
לדברי אן מורה, [[אוצר (מקצוע)|אוצרת]] [[המוזיאון לאמנות מודרנית]] ב[[ניו יורק]], הקולנוע האמריקאי נולד בשנת [[1893 בארצות הברית|1893]], עם הופעתו של סרט [[סצנה|סצנת]] ה[[נפח (מקצוע)|נפחות]], סרטון בן שלושים [[שנייה|שניות]]
ההקרנות הראשונות של סרטים בפני קהל גדול התבצעו בארצות הברית לרוב במהלך ההפסקות בין מופעי בידור שונים בהם של זמרים, להטוטנים, בדרנים וכדומה. בהמשך, יזמים שונים החלו להקרין ברחבי העולם את הסרטים אותם צילמו - באותה העת התפתחו סרטי הדרמה הראשונים. סרט הקולנוע האמריקאי הראשון שזכה להצלחה משמעותית היה "[[שוד הרכבת הגדול]]" (The Great Train Robbery) שבוים על ידי [[אדווין סטנטון פורטר]].
שורה 33:
* תחילת עידן ה[[טלוויזיה]].
מספר הסרטים שהופקו ירד באופן ניכר, אפילו כאשר תקציב ההפקה הממוצע לכל סרט עלה באופן משמעותי וכתוצאה מכך התעשייה נאלצה לשנות את האסטרטגיה העסקית שלה. כתוצאה מהשינויים החלו האולפנים להתמקד בעיקר בהפקת תוכני בידור אותם לא יכול היה המדיום הטלוויזיוני לספק לצופים - הפקות גדולות ומרהיבות.
בהמשך נעשתה חלוקה ברורה יותר של ההפקות הקולנועיות האמריקאיות: [[שובר קופות|סרטי שוברי קופות]] ו[[סרט עצמאי|סרטים עצמאיים]]. מאותה העת האולפנים החלו למקד את מירב המשאבים בקומץ הפקות יקרות מאוד שיצאו לאקרנים מדי שנה על מנת לשמור על הרווחיות שלהם. בדרך כלל ההצלחה של שוברי הקופות מסתמכת על כך שלסרט מלוהקים צוות שחקנים "כוכבים" ושיהיה לו [[פרסום]] מאסיבי על מנת שהסרט יהיה מסוגל למשוך לאולמות הקולנוע [[קהל]] עצום. סרט שובר קופות מוצלח הוא סרט שהצליח למשוך קהל גדול מספיק כדי שעלויות ההפקה יתקזזו ושהרווחים יהיו נאים.
| |||