יתרון צבאי איכותי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קטגוריה, יש לעדכן על הסיפור מול איחוד האמירויות, קידוד קישורים, קו מפריד בטווח מספרים
שורה 8:
==תולדות המושג "יתרון צבאי איכותי"==
 
עד שנת 1968 היחסים בין ארצות הברית לישראל היו מרוחקים יחסית, ללא סיוע כספי או צבאי ניכר. בשנים 1962-19681962–1968 סיפקה ארצות הברית מספר מערכות נשק מתקדמות לישראל, כחלק ממירוץ החימוש מול ברית המועצות. בתקופה זו סופקו לישראל [[MIM-23 הוק|טילי הוק]] וטנקי [[פטון (טנק)|פטון]].
 
בשנת 1965 נחשף מזכר של [[משרד ההגנה האמריקאי]] ובו הותוותה מדיניות סחר נשק "הוגנת" במזרח התיכון. במזכר נכתב: "בשום מקרה ארצות הברית לא תספק למדינה אחת באזור יתרון צבאי על פני מדינה אחרת."
שורה 21:
 
==במאה ה-21==
{{לעדכן|התפתחויות מול איחוד האמירויות הערביות}}
בשנת 2007 גובש "הסכם עשור" בין ישראל לארצות הברית על סכומי [[סיוע אמריקאי לישראל|הסיוע הצבאי]] בשנים 2007 עד 2017. הסכם זה כולל התחייבות רשמית לפיה כל מכירת נשק אמריקאי למדינה במזרח התיכון חייבת להיות מותנית בכך שהמכירה לא תפגע ביתרון הצבאי האיכותי של ישראל.{{הערה|שם=גלובס|{{גלובס|רן דגוני, וושינגטון|"וושינגטון פוסט": "לבחון מחדש את הסיוע האמריקני לישראל"|1000691164|19 באוקטובר 2011}}.}}
 
שורה 34 ⟵ 35:
כמו כן, בשנים האחרונות החלה ארצות הברית לספק מטוסים, טילים מדויקים וכלי נשק איכותיים לחלק מ[[ארצות ערב]], על מנת לספק להן יכולת הגנה עצמית נגד איומים מצד [[איראן]] ומצד ארגון הטרור "[[המדינה האסלאמית]]". אספקת נשק זו מערערת את היתרון הצבאי של ישראל.
 
על פי ההערכה של גורמי ממשל אמריקאיים רשמיים, נסיבות אלה יגרמו לכך שישראל תדרוש תוספת נפרדת לסיוע הצבאי,{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט|דיווח: נתניהו דורש מארה"ב 45 מיליארד דולר כדי להרתיע את איראן|3660363|28 במאי 2015}}.}} אף על פי שבארצות הברית נשמעים קולות הקוראים דווקא לקצץ בסיוע הצבאי לישראל.{{הערה|שם=גלובס}}
 
במאמר של [[ארי שביט]] בעיתון "[[הארץ]]" הוא משבח את תפיסת ה-QME, וכותב: "ההחלטה האמריקאית לערוב לקיום ישראל, לביטחונה ולשגשוגה על ידי המנגנונים והאמצעים הנגזרים מ-QME, ביניהם [[חיל האוויר הישראלי]] שהוא בין הטובים בעולם, ומערכות הגנה מתקדמות כמו "[[כיפת ברזל]]", "[[שרביט קסמים (מערכת יירוט)|שרביט קסמים]]" ו"[[חץ (טיל)|חץ]]", היא המאפשרת לנו לחיות כאן." עם זאת, הוא מעריך שההתעצמות הצבאית הצפויה של איראן ועליית האסלאם הרדיקלי תצריך אספקת נשק מתקדם למדינות אחרות במזרח התיכון, דבר שעלול לסכן את המעמד האזורי הייחודי של ישראל. לדעתו, גורמים אלה יקשו על שימור היתרון הצבאי האיכותי, והוא צופה שיתרון זה יעורער במסגרת התקציבית והטכנולוגית שתסוכם בין ארצות הברית לישראל לקראת הסכם העשור לשנים 2017 עד 2027.{{הערה|{{הארץ|ארי שביט|כשנתניהו ירגיש זאת על בשרו|1.2763402|29 באוקטובר 2015}}.}}
 
בשיחות בין ארצות הברית לישראל במרץ 2016 אכן הועלתה דרישה ישראלית להעלות את גובה [[סיוע אמריקאי לישראל|הסיוע האמריקאי לישראל]] על מנת לשמר את היתרון הצבאי האיכותי, עקב התחמשות מואצת של איראן, מדינות המפרץ וערב הסעודית. ארצות הברית הסכימה להגדיל את גובה הסיוע מ-3 מיליארד דולר לשנה ל-3.7 מיליארד דולר בשנה, אך ראש הממשלה, [[בנימין נתניהו]], סירב לקבל הצעה זו.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.israeldefense.co.il/he/content/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2מדוע-%D7%9E%D7%A1%D7%A8%D7%91מסרב-%D7%A8%D7%90%D7%A9ראש-%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%94הממשלה-%D7%9C%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9Dלהסכם-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%A2הסיוע-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9החדש-%D7%A9%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%94שמציעה-%D7%90%D7%A8%D7%94%D7%91ארהב |כותרת=מדוע מסרב ראש הממשלה להסכם הסיוע החדש שמציעה ארה"ב? |תאריך_וידוא=18 באפריל 2016 |הכותב=[[עמיר רפפורט]] |תאריך=4 באפריל 2016 |שפה= |ציטוט= |מידע נוסף=באתר [[IsraelDefense]]}}.}}
 
בשנת 2014 אישר ראש הממשלה נתניהו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://m.youtube.com/watch?v=9Wawoctjjlk|הכותב=|כותרת=שלא יבלבלו אתכם: מה הסוד מאחורי מכירת הצוללות? {{!}} מהצד השני עם גיא זהר - 31.03.2019|אתר=[[יוטיוב]]|תאריך=}}</ref> מכירה של ארבע צוללות מתוצרת [[גרמניה]] ל[[מצרים]], שיכולותיהן זהה לאלה של הצוללות הישראליות והן נחשבות ל"נשק שובר שוויון". אישור זה נחשב לצעד חריג שבו הסכימה ישראל לוותר על היתרון הצבאי האיכותי שלה,{{הערה|{{ynet|איתי משיח, ברלין|המסמך חושף: כך אושרו הצוללות המצריות|4991869|20 ביולי 2017}}.}} על אף שיתוף הפעולה האסטרטגי עם מצרים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inss.org.il/he/publication/egypt-and-israel-from-peace-between-leaders-and-armies-to-peace-between-peoples/|הכותב=|כותרת=מצרים-ישראל: משלום בין הנהגות וצבאות לשלום בין עמים|אתר=[[המכון למחקרי ביטחון לאומי]]|תאריך=}}</ref> נושא זה נחקר כחלק מ[[פרשת הצוללות]] (תיק 3000).{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://theliberal.co.il/?p=10865 |כותרת=במעמקי השחיתות |תאריך_וידוא=29 בספטמבר 2018 |הכותב=שרה ליבוביץ־דר |תאריך=12 בפברואר 2018 |שפה= |ציטוט= |מידע נוסף=באתר [[ליברל (מגזין)]]}}.}}
שורה 46 ⟵ 47:
 
[[קטגוריה:ישראל: צבא וביטחון]]
[[קטגוריה:יחסייחסים צבאיים ארצות הברית–ישראל]]