יעקב בן חביב – הבדלי גרסאות

ר' יעקב נולד ב[[סמורה]] שבחבל [[קסטיליה (אזור היסטורי)|קסטיליה]], ב[[ספרד]] סביב שנת [[ה'ר"י]] ([[1450]]{{הערה|שלוש דעות במחקר לגבי תאריך לידתו א. [[ה'ר']] ([[1440]]), ב. [[ה'ר"י]] ([[1450]]), ג. [[ה'רי"ט]] ([[1459]]). לגבי שנת פטירתו אין מחלוקת.}}). היה מגדולי [[תלמיד חכם|תלמידי החכמים]] ב[[יהדות ספרד]] בחבל קסטיליה ועמד בראש אחת הישיבות הגדולות בספרד בעיר [[סלמנקה]].

במהלך גירוש ספרד נמלט עם בני משפחתו ל[[פורטוגל]] בהשבה שהו עד שבאה [[הטבלת יהודי פורטוגל לנצרות|גזירת הגירוש גם לפורטוגל]] בשנת [[ה'רנ"ח]] (1498),. אז עבר ל[[שלוניקי]] בהועמד עמדבה בראש קהילת המגורשים הגדולה ושבהמשךשבהמשך נהייתה גם למרכז היהודי הספרדי המפואר והגדול ביותר במשך תקופה ארוכה.

בנו ר'הרב [[לוי בן חביב]] (המהרלב"ח) עלה ל[[ארץ ישראל]] ועמד בראש הנהגת חכמי [[ירושלים]].

ר' יעקב תיקן תקנות רבות בענייני ציבור ובפרט ב[[הלכות אישות]] ובבעיות שעלו בעקבות תופעת ה[[אנוסים]]. ההיסטוריון [[יוסף הקר]] מציין כי ר'הרב יעקבבן חביב ביקש להביא לניתוק כל זיקה בין האנוסים שנמלטו מספרד לבין אלה שנשארו בה, דבר שבא לידי ביטוי בחלק מתקנותיו בנושאי אישות. על הנהגתו בשלוניקי כותב הקר שר'שהרב יעקבבן חביב ביקש לשמר את מורשתם של המגורשים גם כאשר מנהגיהם לא היו כ[[מנהג המקום]] של בני סלוניקי,. דבר זה גרם לעיתים למחלוקת עם חכמי המקום ולפיכך לא תמיד התקבלה דעתו בעניינים אלה.

ר'הרב יעקב בן חביב כתב ככל הנראה ביאור לספר [[הטור]]{{הערה|רבי [[יוסף קארו]] כותב בהקדמה לספרו [[בית יוסף]] שעשה שימוש בביאור זה לתחילת [[אורח חיים]] ולתחילת [[יורה דעה]] שהגיע לידו.}}, וכמה מתשובותיו נשתמרו בכתביהם של גדולי התקופה כמו ר' [[אליהו מזרחי]] והמהרשד"ם. מכל מקום, את שמו לדורות קנה בזכות חיבורו, "[[עין יעקב (ספר)|עין יעקב]]", שהוא מעין קובץ שעיקרו אגדות ה[[תלמודהתלמוד הבבלי]] ופירוש עליהן.

חיבורו זכה להתקבל ולהתפרסם בתפוצה רחבה ביותר ועל כך מעידיםמעידות למעלה ממאה המהדורות להןשלהן זכה, כמו גם הפירושים וכלי עזר המגוונים שנתלוו אליהן. בקהילות ישראל רבות במזרח אירופה, נהוג היה לקבוע שיעור משותף בספר '"עין יעקב'" לבעלי בתים (כלומר מי שאינם למדנים מקצועיים בתלמוד) בבית הכנסת, למשל בשעת ההפוגה שבין תפילות מנחה וערבית.

בחיבורו הנ"לעין יעקב" התחיל ר'הרב יעקב בן חביב להכניס גם את אגדות ה[[תלמודהתלמוד ירושלמיהירושלמי]] אולם כפי שחשש הוא לא הספיק לעשות זאת בחייו.

בפירושיו שלובים דברי מוסר והגות המשקפים את תחושותיהם של בני דור הגירוש,. קטעי התלמוד המובאים בו הם [[עד נוסח]] במחקר ההשוואתי על הבדלי הנוסח הקלים בין גרסאות התלמוד שהיהשהיו בידי יהדות ספרד לבין גרסאות [[יהדות אשכנז]].