תלמי (אסטרונום) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Cat-a-lot: העברה מקטגוריה:מחברים בשפה היוונית ל קטגוריה:מחברים כותבי יוונית שימוש בCat-a-lot |
מ שימוש מושכל בפרמטרים ימין ושמאל בתבנית:הערה (תג) |
||
שורה 17:
==עבודתו המדעית==
תלמי כתב מספר חיבורים מדעיים, שלושה מהם בעלי חשיבות מתמשכת במדע ה[[היסטוריה של המדע#ימי הביניים: העולם המזרחי|אסלאמי]] ובמדע ה[[אירופה|אירופי]] בתקופות מאוחרות יותר. החשובה בין יצירותיו היא "[[אלמגסט]]" (שיבוש ערבי של השם היווני ''Η μεγάλη Σύνταξις'', "החיבור הגדול", במקור Μαθηματικὴ Σύνταξις "המערכה המתמטית"), בה הציג את תורתו ה[[אסטרונומיה|אסטרונומית]] - [[המודל הגאוצנטרי]]. תורה זו הייתה מוצלחת מאוד לזמנו, ולמעשה שלטה בעולם המערבי עד ימי [[קופרניקוס]], [[יוהאנס קפלר|קפלר]] ו[[גלילאו]]. החיבור החשוב השני הוא "[[גאוגרפיה (תלמי)|גאוגרפיה]]" {{אנ|Geography (Ptolemy)}}, דיון מקיף בידע הגאוגרפי של העולם היווני-רומאי. השלישי הוא חיבור אסטרולוגי בשם "[[טטרביבלוס]]" {{אנג|Tetrabiblos}} ("ארבעה ספרים") או "[[אפוטלסמטיקה]]" (Apotelesmatica, "השפעות") ובלטינית "Quadripartitum" ("ארבעה חלקים"), שבו ניסה תלמי להתאים את ה[[אסטרולוגיה]] ה[[הורוסקופ]]ית אל פילוסופיית הטבע ה[[אריסטו]]טלית של תקופתו.
האפוטלסמטיקה נתחבר לפני הגאוגרפיה.{{הערה|שם=שטרן162|
===אלמגסט===
שורה 41:
===ארץ ישראל והיהודים בחיבוריו===
שניים מחיבוריו של תלמי, האפוטלסמטיקה והגאוגרפיה, כוללים התייחסויות לארץ יהודה. האפוטלסמטיקה מחלק את העולם הנושב לארבעה חלקים ולמשולשים התואמים שלהם. ארץ יהודה נמצאת ברבע השני ומקושרת אל [[אדום (עם)|אידומיאה]], [[חילת סוריה]], [[פיניקים|פיניקיה]], [[כלדיים|כלדיאה]], אורכיניה ו[[ערביה פליקס]] {{אנ|Arabia Felix}}, בין הארצות השוכנות בכיוון צפון-מערב של כל הרבע. לארצות אלה יש קרבה למשולש הצפון-מערבי, ול[[מזל טלה]], [[מזל אריה]] ו[[מזל קשת]], ושליטיהם השותפים הם [[זאוס]], [[ארס (מיתולוגיה)|ארס]] ו[[הרמס]]. קבוצת הארצות הללו מעוררת תמיהות, בין היתר בשל היעדרה של סוריה גופא, ומאידך הימצאותן של כלדיאה ואורכיניה בקבוצה, בזמן ש[[מסופוטמיה]] ו[[בבל]] נמצאות בחלק אחר של הרבע השני. ניתן לשער שחלוקה מבולבלת זו משקפת את שימושו של תלמי במקורות ישנים שהוא לא הצליח להסביר. על פי השקפתו של תלמי, מאפיינים לאומיים תלויים במצב הגאוגרפי והאסטרולוגי.{{הערה|שם=שטרן162}} בהתאם לכך, הוא מאפיין על-פי הכוכבים את העמים בקבוצה זו, והיהודים בכללם, כ"מוכשרים יותר מאחרים במסחר וסחר-חליפין", אך גם כפחדנים נבזיים, בוגדניים, מתרפסים, ובאופן כללי הפכפכים". עם זאת, מבין הארצות הללו, תושבי חילת סוריה, אדום ויהודה הם באופן כללי, על פי הכוכבים, גם "נועזים, כופרים ותחבולנים".{{הערה|[http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Ptolemy/Tetrabiblos/2A*.html#3 Claudius Ptolemy, '''Tetrabiblos''', Book II, 3], 66; 73|
כמעט ואין מקום לספק שבהתייחסותו לתושבי הארצות הללו, תלמי התכוון בעצם ליהודים בלבד. זה היה אך טבעי עבור מצרי-יווני, בן זמנם (בצעירותו) של [[מרד התפוצות]] ו[[מרד בר כוכבא]], להדגיש את תעוזת היהודים לצד היותם כופרים – האשמה שהופנתה נגדם באופן מסורתי. מאידך, ניתן בהחלט להניח שהערתו הכללית על הצטיינותם במסחר, כמו גם על פחדנותם והתרפסותם, נוגעת בעיקר לסורים, שהיו מפורסמים כסוחרים באימפריה הרומית.{{הערה|[[#שטרן|שטרן]], עמ' 163.}}
| |||