סידהארתא – הבדלי גרסאות

תמה נוספת היא מעגליות הזמן המומחשת באמצעות היחסים של אב ובן המומחשים בניסיון של סידהארתא פעם ראשונה עם אביו ופעם שנייה עם בנו. רעיון המעגליות מודגם גם בצורך של סידהארתא במלווים. ראשית גובינדה אחר כך קמאלה ולבסוף ווסודבה - כל מלווה מסמל השגה של שלבים שונים בדרך אל ההארה. הרומן מיוחד בכך שהזמן אינו ליניארי. שרשרת האירועים מתרחשת בקפיצות לאורך הזמן אבל התמות בספר בסוף חוזרות אל המקור של הסיפור. הדבר מסמל את מהות הנהר שיש לו התחלה, אמצע וסוף כמו החיים. בסוף הסיפור זו ההכרה שסייעה לסידהארתא להגיע להארה. לא חשוב כמה החיים סוטים ממקור החיים, הכל לבסוף נוטה לשוב חזרה אליו. בסוף המסע שלו, רק דרך הבנת מינעדמנעד התחושות האנושיות מגיע סידהארתא לנירוואנה. כפי שנכתב, ברגע ההארה, סידהארתא חווה את התחושות של האנושות עוברים בראשו כנהר הזורם מהמקור שלו ואליו בחזרה.