הורדה בדרגה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 22:
{{ציטוט|תוכן="בעבר הרחוק שלטה בכיפה ההשקפה כי כישלון פיקודי משמעותי מחייב את שלילת דרגת הקצונה. ברבות השנים עם התפתחות תורת המידתיות ולצידה תורת האיזונים במשפט כבש את הבכורה קו הענישה, היוצר מתאם בין מידת הכישלון הפיקודי וכלל הנסיבות לבין מידת ההורדה בדרגה. הובהר, כי יש ליתן הדעת למכלול רכיבי הענישה שהוטלו, ולמשקלו של עונש ההורדה בדרגה במסגרת כלל העונשים המוטלים"}}
(ע/74/09 '''תא"ל תמיר נ' התובע הצבאי הראשי''', פסקה 11 (2009), וכן: ע/256/96 '''רס"ן ביבאס נ' התובע הצבאי הראשי''' (1997)).
באותו העניין, דן בית הדין הצבאי בעניינו של מפקד בכיר שהתיר לבנו לנהוג ללא רישיון ברכב צבאי, ולאחר שהבן גרם לתאונה - לא דיווח על כך דיווח אמת. בית הדין נדרש לאיזון המורכב שבין הזכויות הרבות שצבר הקצין במהלך שירותו הצבאי התורם, לבין חומרת מעשיו ומידת פגיעתם בערכי צה"ל ({{הערה|מודן, משרד הביטחון '''ההיסטוריה תשפוט: 70 שנות שפיטה צבאית''' עמודים 196, 201 ו-206 (האלוף [[דורון פיילס]], 2019))}.
בתי הדין מרבים לצטט אמירה נוספת, מעניין ע/153/03 '''סא"ל שגיא נ' התובע הצבאי הראשי''', מפסקה 23 (2004), שם נקבע כי הפגיעה בדרגה עלולה להיות: {{ציטוט|תוכן="חמורה, לעתים מעונש המאסר. זאת, במיוחד, באשר למי שהדרגה מהווה עבורו סמל לדרך החיים בה בחר."}}