אונר"א – הבדלי גרסאות

בדצמבר [[2018]] מסרה ועדת אתיקה מטעם סוכנות של האו"ם למזכ"ל האו"ם דו"ח חריף נגד מנכ"ל אונר"א ובכירים נוספים, ואף קראה להדיח את צמרת אונר"א.{{הערה|{{ישראל היום||דו"ח של האו"ם: להדיח את צמרת אונר"א|678211|29 ביולי 2019}}}}

 

# בהגדרת נציבות האו"ם לפליטים, פליט הוא מי שאינו יכול לחזור למקום מגוריו הטבעי והקבוע הקודם. לעומת זאת בהגדרת אונר"א, פליט הוא מי שמקום מגוריו הרגיל משנת 1946 ועד שנת 1948 היה פלסטין. על-פי המבקרים, תיחום הזמן לשנתיים (תנאי סף נמוך לקבלת מעמד של תושבות יחסית לתנאי הסף של הנציבות) נועד לעקוף את ההגדרה של הנציבות וליצור הגדרה יחידאית לזרם הגדול של [[מהגר עבודה|מהגרי עבודה]] ערבים מרחבי [[המזרח התיכון]] שנכנס לארץ בשנים הללו ולא היו יכולים להחשב פליטים ע"פ הגדרת הנציבות כי ארץ ישראל לא הייתה מקום מגוריהם הטבעי והקבוע. בו בזמן שאפשרו את הזרם הגדול של מהגרי עבודה ערבים סגרו הבריטים את שערי הארץ בפני [[שארית הפליטה]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-129187-00.html|כותרת=הפלשתינים: מהגרים חדשים וצאצאי ותיקים|אתר=www.news1.co.il|תאריך_וידוא=2018-08-04}}}} לעומת זאת [[הפליטים היהודים ממדינות ערב]] ענו להגדרה של הנציבות, מכיוון ש[[מדינות ערב]] היו ביתם הטבעי הקודם מאז אלפי שנים, עד שגורשו בעקבות הקמת מדינת ישראל ו[[מלחמת העצמאות]].

# רק אדם חסר אזרחות נקרא פליט על פי הגדרת הנציבות. ומכיוון שישנה אוכלוסייה נרחבת של פליטים מקרב ערביי ארץ ישראל אשר קבלו אזרחות במדינה מוכרת (כמו בירדן) הם אינם זכאים (לפי החוק הבינלאומי ואמנת הפליטים) להכלל במצבת הפליטים. לעומת זאת, ההגדרה של אונר"א אינה מבדילה בין פליט חסר אזרחות לבין פליט שזכה לאזרחות - כולם פליטים עד עצם היום הזה.

# מעמד הפליט בהגדרת נציבות האו"ם לפליטים אינו יכול לעבור גם אל ילדי הפליטים. לעומת זאת, כשהופיע הדור השני של הפליטים הפלסטינים, אונר"א החליטה להמשיך להעניק להם את מעמד הפליט, ולמעשה נותנת מעמד נצחי לצאצאי הפליטים הפלסטינים.{{הערה|שם=בעיית הפליטים של האו"ם|http://tchelet.org.il/article.php?id=306}}{{הערה|שם=הצורך ברפורמה באונר"א|http://www.cfnepr.com/ב.html}}

 

בשנת [[2004]] היו לפי רישומי אונר"א, 4 מיליון אנשים הזכאים לסיועה. אונר"א מטפלת ב-59 [[מחנה פליטים פלסטינים|מחנות פליטים פלסטינים]], הנמצאים ב[[סוריה]], [[לבנון]], [[ירדן]], [[ירושלים]], אזורי [[יהודה ושומרון]] ו[[רצועת עזה]]. במחנות אלה מתגוררים כשליש מסך כל הפליטים הרשומים. בראיונות רשמיים הודו פקידי אונר"א כי הם לא בודקים לעומק את זהותם של הנזקקים לשירותיהם ומטפלים ביו"ש גם בערבים שאינם במעמד של פליטות.{{מקור}} נוסף על כך, היסטוריונים, כמו [[מרתה גלהורן]] ודוקטור וולטר פינר, מאשימים את אונר"א בעיוות מכוון של הסטטיסטיקה על הפליטים, ואף בהונאה גמורה. פינר למשל, כתב כי בשנת 1959 בפועל מספר הפליטים היה אז רק 367,000.{{כ}}{{הערה|שם=j|{{cite book|last=Pinner|first=Dr. Walter|orig-year=1959|date=1967|title=How many refugees? and The Legend of the Arab Refugees|publisher=McGibbon & Kee|pages=?}}}} נכון ל-[[2018]] רשומים באונרא 449,957 בני אדם כפליטים בלבנון.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.unrwa.org/where-we-work/lebanon|title=Lebanon {{!}} UNRWA|newspaper=UNRWA|access-date=2018-02-03}}}} לעומת זאת על פי מפקד האוכלוסין הלבנוני רשומים 174,422 בני אדם כפליטים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/News/News.aspx/361980|כותרת=כמה "פליטים" פלסטינים יש בלבנון?|אתר=ערוץ 7|שפה=he|תאריך_וידוא=2018-02-03}}}} לדברי נציגת אונר"א בלבנון רשומים אצלם כלל הנרשמים מכלל השנים, אבל אין מידע ורישום על העוזבים ועל מי שנמצא בפועל כיום בלבנון.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.alarabiya.net/ar/arab-and-world/2017/12/21/رقم-مفاجئ-عن-عدد-الفلسطينيين-في-لبنان-.html|כותרת=رقم مفاجئ عن عدد الفلسطينيين في لبنان!|אתר=www.alarabiya.net|שפה=ar|תאריך_וידוא=2018-02-16}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=4292|כותרת=לאן נעלמו הפלשתינאים של לבנון|אתר=www.gplanet.co.il|תאריך_וידוא=2018-02-16}}}} נכון ל-2018 אונרא מדווחת כי היא מטפלת בכ-5 מיליון בני אדם, כשב-1948 הוגדרו על ידיה 700,000 בני אדם כפליטים כתוצאה מהסכסוך הערבי ישראלי.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.unrwa.org/who-we-are|title=Who We Are UNRWA|newspaper=UNRWA|access-date=2018-02-03}}}} ב-2018 פורסם כי בדו"ח פנימי של מחלקת המדינה בממשל האמריקאי מוערך המספר האמיתי בכ-20,000 בני אדם.{{הערה|{{Cite news|url=https://freebeacon.com/national-security/state-department-hiding-game-changer-report-myth-palestinian-refugees/|title=State Department Hiding 'Game Changer' Report on Myth of Palestinian Refugees|date=2018-01-18|newspaper=Washington Free Beacon|language=en-US|access-date=2018-08-04}}}}

 

בשנת [[2000]], אונר"א הוציאה יותר מ-$72 בממוצע לכל פליט פלסטיני, בעוד שנציבות האו"ם לפליטים הוציאה בערך $53 בממוצע לכל פליט משאר העולם, דבר המצביע כי הפליטים הפלסטינים זוכים ליחס טוב יותר על ידי האומות המאוחדות מכל פליט אחר בעולם.{{הערה|שם=Efrat|משה אפרת. "UNRWA." ''The Continuum Political Encyclopedia of the Middle East''. Ed. [[אברהם סלע]]. New York: Continuum, 2002. p.887.}} עוד נטען על ידי מבקרים כי אונר"א היא דוגמה להטייה של האומות המאוחדות נגד מדינת ישראל, ושעל הפליטים הפלסטינים לקבל יחס זהה ליחס הפליטים משאר העולם.{{הערה|[http://bond.senate.gov/atwork/recordtopic.cfm?id=226255] לדוגמה: הצהרתו של הסנאטור בונד על אנטישמיות}} כמות העובדים של UNHCR עומדת על בין 5,000-8,000 המטפלים ב-17 מיליון פליטים ואילו אונר"א מעסיקה בין 25,000-30,000 עובדים המטפלים לטענתם בכ-5.2 מיליון בני אדם. מדובר על כמות עובדים של פי חמישה, המטפלת באוכלוסייה קטנה בהרבה.{{הערה|{{Cite news|url=http://www.mako.co.il/special-love-israel/articles/Article-735bbdc694bd651006.htm|title=כל האמת על אונר"א: נתונים ומידע שימושי|date=2016-08-30|newspaper=mako|access-date=2018-02-03}}}}

 

על פי לינדזי, "אין גם שום הצדקה לבזבוז של מיליוני דולרים לסיוע הומניטרי הניתנים כתרומה עבור אלו שיכולים להרשות לעצמם לשלם עבור שירותי אונר"א, וישנם רבים כאלה".{{הערה|שם=lindsay|[http://www.mepeace.org/forum/topics/fixing-unrwa-by-james-g] Fixing UNRWA: Repairing the UN’s Troubled System of Aid to Palestinian Refugees}}

 

רבים, בעיקר ב[[ישראל]], אך גם במדינות ערב, רואים בארגון גוף המנציח את בעיית הפליטים הפלסטינים, מאחר שבמקום לסייע להם להיקלט במדינות בהן נמצאים מחנות הפליטים (כמו ב[[לבנון]] וב[[ירדן]]), הם מסייעים למעשה בשימור מצבם. אונר"א מעניקה שירותי חינוך, תעסוקה, בריאות ורווחה במסגרות המשרתות בלעדית את צאצאי הפליטים, ומעודדת את הזכאים לשירותיה שלא לפנות למערכות הסיוע המקומיות במדינות מושבם לקבלת שירותים מקבילים. כפילות מערכתית זו יוצרת פערים כלכליים עמוקים בין תושבים המקבלים את עזרת הארגון לבין אזרחי המדינה, והאיבה הטבעית הנוצרת מפערים אלו מנותבת להנצחת השאיפה העממית לחיסול [[ישראל|מדינת ישראל]], בהיותה ה"חטא הקדמון" האשמה ב[[הנכבה|נכבה]]. על פי לינדזי, "אונר"א מעדיפה להיות כבולה למחשבה הפוליטית הפלסטינית שמועלית על ידי אלו המתכוונים להגשים את תביעת שיבתם לאדמה שהיא כיום מדינת ישראל".{{הערה|James G. Lindsay [https://docs.google.com/fileview?id=0B__vpNpiu4cUM2QzNjI3MjctODMwMy00ODdlLTk0MWEtZmRhODZhZjcwMjhm&hl=en "Policy Focus #91 - Fixing UNRWA: Repairing the UN’s Troubled System of Aid to Palestinian Refugees",] January 2009, p. 65|כיוון=שמאל}}

 

תכליתה של הנציבות האו"ם לפליטים היא שילוב הפליטים במדינות בהן הם שוהים, תכלית אליה התנגדו [[ארצות ערב|מדינות ערב]]. מבחינה זאת, על פי מבקריה, אונר"א (שהוקמה בלחץ מדינות ערב) אכן הוקמה במטרה שלא ליישב את הפליטים באורח קבע במדינות אליהן הגיעו. על פי ד"ר [[עינת וילף]] אונר"א הוא "ארגון פלסטיני עוין הפועל להנצחת חלום השיבה... תחת כסות דקיקה של פעילות הומניטרית מקיים אונר"א פעילות פוליטית מובהקת, שכל מטרתה להנציח את מצב הפליטות הפלסטיני ולטפח את חלום השיבה. כך אונר"א מקיים ומפתח את התשתית הרעיונית שעליה גדל הדור הבא של מי שנאבקים נגד ישראל.".{{הערה|עינת וילף, [http://www.israelhayom.co.il/opinion/214597 לחשוף את הבלוף של אונר"א], באתר [[ישראל היום]], 31 באוגוסט 2014; ראו גם: [https://www.youtube.com/watch?time_continue=22&v=t47pRgg28KQ&feature=emb_logo השוואה בין אונר"א ל-UNHCR], ב[[יוטיוב]]}}

 

על פי דוחו"ת שנכתבו על [[ספר לימוד|ספרי הלימוד]] של אונר"א, חלק מהספרים מכילים תכנים לאומניים ומדגישים את [[זכות השיבה]], ואינם מציגים את מדינת ישראל על המפה ואת הישראלים כאנושיים או דנים באפשרות ריאלית של שלום בין העמים.{{הערה|James G. Lindsay [https://docs.google.com/fileview?id=0B__vpNpiu4cUM2QzNjI3MjctODMwMy00ODdlLTk0MWEtZmRhODZhZjcwMjhm&hl=en "Policy Focus #91 - Fixing UNRWA: Repairing the UN’s Troubled System of Aid to Palestinian Refugees",] January 2009, p. 43; p. 61|כיוון=שמאל}}{{הערה|[http://israelbehindthenews.com/wp-content/uploads/2017/09/ספרי-הלימוד-של-הרשות-הפלסטינית-2017D.pdf ספרי הלימוד של הרשות הפלסטינית (רש"פ): ההתייחסות ליהודים, לישראל ולשלום], עיון, איסוף ותרגום: ד"ר ארנון גרויס וד"ר רוני שקד, בהוצאת [[מרכז שמעון ויזנטל]], [[פורום המזרח התיכון]], ספטמבר 2017}}{{הערה|{{ישראל היום|נדב שרגאי|שיעור בהסתה|527487|11 בינואר 2018}}}} חלק מספרי הלימוד הרשמיים בבתי הספר של אונר"א, מחנכים ל[[ג'יהד|ג'יהאד]] נגד [[ישראל]].{{הערה|שם=שרגאי}} בעקבות הביקורת, הפחית הארגון את כמות התכנים הקוראים מפורשות למאבק מזוין, אך הם עדיין כוללים דברי שבח למחבלים שביצעו פיגועי טרור.{{מקור}}