חוזה – הבדלי גרסאות

חוזים רבים צופים פני עתיד. רבים הם הרוכשים דירה מ[[קבלן בניין|קבלן]], בעודה רק שלד, וסומכים על כך שיסיים את בנייתה. יש הרוכשים סחורות באשראי, ויש הרוכשים סחורות וממתינים שבועות או חודשים עד לאספקתן. בנסיבות אלו קיימת האפשרות להפרה צפויה, שהיא הסתברות אם מן הנסיבות או מהתנהגותו או גילוי דעתו של צד, כי החוזה לא יקוים גם כשיגיע המועד לכך. כך, למשל, מי שרכש רהיטים מחברה, שילם את תמורתם, והספק התחייב לספקם לאחר שבועיים, ולאחר שבוע עבר הרוכש ליד המפעל ומצא כי הוא סגור, רשאי להסיק כי אין בדעת הספק לעמוד בחיוב לספק לו את הרהיטים. הוראת {{סחפ|חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)|סעיף 17|סעיף 17}} קובעת כי במקרה כזה, על אף שהמועד לביצוע החיוב טרם הגיע, רשאי בית המשפט להעניק לנפגע מן ההפרה הצפויה סעדים בגין הפרת חוזה.

 

 

ה[[פסק דין|פסיקה]] בישראל צמצמה את הנסיבות היכולות להיחשב כסיכול. נקבע כי חוזה יכול להיחשב כמסוכל רק אם לא ניתן היה לצפות בפועל או בכוח את הנסיבות המסכלות. כך נקבע בשנת [[1972]] כי גירוש הישראלים מ[[אוגנדה]] על ידי [[אידי אמין]] אינו נחשב לסיכול, שכן הצדדים אכן צפו בפועל כי אירוע מסוג זה עשוי להתקיים{{הערה|1=ע"א 101/74 '''חירם לנדאו נ. פיתוח מקורות מים''' פ"ד ל (3) 661.}}, כן נקבע בשנת [[1978]] על ידי השופט לנדוי, כי בארצנו סכנת מלחמה היא צפויה, ועל כן חוזה שלא קוים בשל אירועי [[מלחמת יום הכיפורים]] לא סוכל{{הערה|1=ע"א 715/78 '''כץ נ. ניצחוני מזרחי''' פ"ד לג (3) 639.}}. כן קבע בית המשפט העליון כי פגעי טבע ככפור, או כגשם עז אף הם ניתנים לצפייה, אם כי השופט [[מישאל חשין]] הביע את הדעה כי אם הגשמים הם "שלא בעיתם או שלא כדרכם" ייתכן וישנו סיכול{{הערה|1=ע"א 345/89 '''נאות דברת נ. ישראליפט''', פ"ד מו (3) 350.}}.