עריקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תבנית:בריטניקה בערכים כאשר היא רק דף הפניה. ראו שיחת תבנית:בריטניקה (תג) |
|||
שורה 4:
==עריקות בצה"ל==
[[קובץ:מסרון עריקים.jpg|ממוזער|שמאל|מסרון ששלח צה"ל לאלפי עריקיו במהלך שנת 2015]]במדינת [[ישראל]] נוהג גיוס חובה, שאינו נעוץ רק בצורך ביטחוני אלא גם באתוס של [[צבא הגנה לישראל]] כ[[צבא העם]]. על-פי אידאל זה, תפקיד השירות הצבאי להוות בין היתר "כור היתוך", במסגרתו מגויסים נערים מכל שכבות האוכלוסיה ומשתלבים בחברה ובצבא. התפיסה הנוהגת היא אפוא שאידאל זה, מצריך את העמדתם לדין של חיילים שאינם מתייצבים לשירות ולא קיבלו פטור חוקי, בין אם באמצעות השתמטות או באמצעות עזיבת הצבא במהלך שירות פעיל. לצורך הגשמת אידאל זה, מעמיד צה"ל מדי שנה כ-1,300 נעדרים מן השירות לדין פלילי, מה שמביא אותם להשתחרר מן הצבא עם [[רישום פלילי]]. החל מ-2019, חלקם ישתחררו מהצבא עם [[בית דין צבאי (ישראל)|רישום פלילי מופחת]], המקביל בהשלכותיו לתוצאת אי-הרשעה בבית משפט אזרחי.
===שלב מקדים - נפקדות===
שורה 10 ⟵ 11:
במהלך 21 הימים הראשונים להיעדרות יהיה החייל באחריות יחידתו. במהלך תקופה זו תזין היחידה את דבר הנפקדות במערכות, תבצע ביקורי בית בניסיון לשכנע את הנפקד לשוב לשירות ותתעד את הביקורים כדי שפרקליטות עריקים תוכל בבוא העת בעתיד להוכיח את אישום העריקות שאפשר שייוחס לחייל ותעשה כל שביכולתה להשיב את החייל ליחידה.
לאחר 21 ימים, במידה והחייל לא הופיע ביחידה, ידווח כעריק.
{{סחפ|חוק השיפוט הצבאי|סעיף 94}} קובע: "חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, דינו - מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך". מכאן, שמבחינה משפטית, ההתייחסות לעבירת ההיעדרות ולחומרתה היא אך ורק מבחינת מניין ימי ההיעדרות ללא הבחנה האם מדובר בחייל נפקד, או בחייל עריק.
לאור זאת, ועל בסיס [[חוק השיפוט הצבאי]], נכתבו שתי [[פקודת מטכ"ל|פקודות מטכ"ל]] המתייחסות לעבירת היעדר מן השירות שלא ברשות; פ"מ 31.0513: "היעדרות משירות סדיר"{{הערה|{{פ"מ|16636/310513|היעדרות משירות סדיר}}}} ופ"מ 31.0521: "היעדרות משירות מילואים".{{הערה|{{פ"מ|16760/310521|היעדרות משירות מילואים}}}} פקודות אלו מגדירות מהו נפקד, מהו עריק ומהו אופן הטיפול בכל אחד מן המקרים הללו.
===דיווח עריקות והטיפול בעריק לאחר סיום שלב הנפקדות===
שורה 20 ⟵ 25:
פרקליטות עריקים נוהגת גם להגיש כתב אישום כנגד משתמטים על-פי {{סחפ|חוק השיפוט הצבאי|סעיף 94}} וזאת על-פי {{סחפ|חוק שירות ביטחון|סעיף 35|סעיף 35(א) לחוק שירות ביטחון}} אשר מגדיר כי לעניין חוק השיפוט הצבאי, מועמד לשירות ביטחון החייב להתייצב לשירות סדיר רואים אותו כמי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא ההגנה לישראל החל מן הזמן שנקבע בהתייצבות. לאור זאת, תחולת חוק השיפוט הצבאי חלה גם על משתמטים וניתן להעמידם לדין בבית הדין הצבאי. התיקון לסעיף 35 אשר התיר את העמדת המשתמטים לדין בפני [[בית דין צבאי (ישראל)|בית דין צבאי]] התקבל ב[[הכנסת|כנסת]] בשנת 1988, לפני מועד זה כתבי אישום כנגד משתמטים היו מוגשים ל[[בית משפט השלום]].
במקרים של היעדרות ארוכה שניתן להסיק ממנה כוונה שלא לשוב לשירות, מוגש כתב האישום על-פי סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי, הנחשב חמור יותר והעונש המוגדר בצידו קשה יותר.
===חומרת העבירה ===
שורה 31 ⟵ 38:
* '''אידאולוגיה אנטי צבאית''' - עריקים רבים לא רוצים לשרת עוד בצבא ולכן בוחרים לערוק כדי לצאת מאוחר יותר על אי התאמה בגין התנהגות רעה וחמורה או לחלופין להגיע למערך בריאות הנפש ולצאת לאחר תקופת עריקות ארוכה דרך פטור נפשי.
== היבטים משפטיים ==
האופן שבו צה"ל מפרש את עבירת ההיעדר מן השירות שם אותה במתח מול עבירת סירוב הפקודה. נכון להיום, ניתן להרשיע חייל בדין משמעתי בגין היעדר מן השירות גם אם סירב לבצע את תפקידו או שלא נכח בדיוק באותו המקום בו הוא אמור להיות, הגם אם עדיין נכח בבסיס.
בפסיקת בתי הדין נקבעו הלכות רבות בעניין היעדר מן השירות:
* ראשית נקבע כי אין דינו של יום הגיוס בצרפת כדין שירות חובה במדינה זרה הפוטר מחובת שירות. בפסק הדין, טען הנאשם כי משבאופן פורמלי מדובר בגיוס, הרי שהוא פטור משירות נוכח האמנות הבינלאומיות עליהן ישראל חתומה.
* עוד נקבע כי שמשמגיע הנער לגיל 17, הרי שהגירתו מן הארץ, הגם שפעמים רבות יחד עם הוריו, הופכת אותו למי שהשתמט מגיוס.
* בעבור מי שלאחר התייצבותו היגר עם הוריו לחו"ל, הרי שההיעדרות הארוכה נתפסת כגורם המחמיר את הפגיעה בערך המוגן, ולא כניתוק הזיקה לארץ. כך, למשל, בע/3,8/14 '''התובע הצבאי הראשי נ' יצחק אבו''' (2014)דובר על מי שלאחר התייצבותו חי באמריקה מגיל 18 בהשפעת אימו. הלה הורשע ב[[עריקה]] לפי סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי, הגם שהיה גרוש עם ילדים ובא ארצה בעקבות גרושתו כדי לבקר את ילדיהם המשותפם. הנאשם נשפט ל-15 חודשי מאסר, הגם שבת זוגו בארה"ב הייתה בהיריון מתקדם ושלרשותו חובות כבדים ורקעו דל. בין היתר, נטען כי לנאשם תפיסה שלילית לגבי חובת הגיוס. מתחם הענישה במקרים אלו הועמד על 12-18 חודשי מאסר לריצוי בפועל.
* בפסק הדין בעניין מאיר בלוי, קבע בית הדין לערעורים כי דרך המלך להמצאת צו הגיוס היא בדואר רשום ולא בטלפון. עוד נקבע כי חרף פסילת צו הפוקד האישי, הרי שהנאשם הורשע בעבירה מכח "צו הפוקד הכללי", לפיו כל יוצא-צבא (מונח בחוק השיפוט הצבאי המתייחס למי שהגיע לגיל הגיוס) מחויב בגיוס עם הגיעו לגיל המתאים.
* בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דחה על הסף את טענתו של מי שנעדר מהשירות כי יש לבטל את כתב האישום נוכח העובדה שהוא אב, נוכח אפליה במדיניות ההעמדה לדין ביחס לנשים, להן נוהגת התביעה הצבאית לבטל את כתבי האישום באם ילדו.
* בעניין ע"מ/11/19 טור' ארז '''עזרן נ' התובע הצבאי הראשי '''(2019), נדחתה טענת הנאשם כי יש להותירו במעצר בפיקוח אלקטרוני. הנאשם טען כי לבית הדין הצבאי סמכות טבועה להורות על מאסר בפיקוח אלקטרוני, ובית הדין קבע כי הוא מותיר סוגיה זו בצריך עיון, שכן במקרה הקונקרטי ממילא אין הצדקה לכך. הקושי בהחלת הסדר מעצר מעין זה נעוץ בהיעדרו של הסדר זה בחוק השיפוט הצבאי מחד, ולשונו של חוק המעצרים מאידך. חוק המעצרים מגדיר את המעצר בפיקוח האלקטרוני כחלק מתוכנית, המוגבלת במשאבים, ומצויה באחריות שירות בתי הסהר והמשרד לביטחון פנים, כהוראת שעה. ההגנה ביקשה מנגד להיבנות מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וכן מסעיף 460 לחוק השיפוט הצבאי, שלפיו "בכל ענין של סדרי דין שאין עליו הוראה בחוק זה או בתקנות שהותקנו לפיו, ינהג בית דין צבאי בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק".
* בע/111/07 '''טור' דניס סמורגונסקי נ' התובע הצבאי הראשי''' (2007), עמד בית הדין על היחס בין סעיף 12(א) לבין סעיף 20 לחוק שירות ביטחון. נקבע כי במניין התקופה הנקובה בסעיף 12(א), שבמהלכה יש לקבוע את הכושר לשריות, יבואו גם הימים שבהם נתון המגויס במשמורת הצבא, כעציר או כאסיר. בית הדין הוסיף וקבע כי אם חלפה תקופת שלושים הימים לקביעת הכושר ולא הוארכה על-ידי הגורם המוסמך יש לשחרר את האדם משירות (והוא אינו רשאי לעשות בהקשר זה דין לעצמו) והרשויות יכולות לשוב ולנקוט הלייכם לגייסו בדרך המלך, ולא בנתיבו של סעיף 12(א).
* התאמת [[פרופיל 21]] נפשי אינה מביאה לביטול כתב אישום או זיכוי מן העבירה, אלא רק משפיעה על מידת העונש. כמו כן, באופן שכיח בתום תקופת המאסר מותאם לחיילים פרופיל הפוטר אותם משירות.
* באופן כללי, טעמים כלכליים, סוציאליים והסתגלותיים אינם פוטרים מחובת השירות. עם זאת, ההנמקה לכך אינה במונחי פגיעה בביטחון אלא מטעמי פגיעה ב[[שוויון]]. כך, למשל, בת 25 שהוריה גרושים, אין לה קשר עם אביה ואמה, שקועה ברוסיה בחובות כבדים, נכלאה לארבעה חודשים במעמד של חיילת בודדה. היא הוחזקה בבידוד ותחת השגחה עקב מצב נפשי קשה ובתום מאסרה נקבע לה פרופיל 21.{{הערה|מעקב "הארץ": האזרחית ק' נשפטה למאסר ממושך בכלא 4,
https://www.haaretz.co.il/blogs/misgav/.premium-1.7455597}} ב[[משפט הסרבנים (ישראל, 2003)|משפטי הסרבנים (ישראל, 2003)]], התביעה הצבאית אף ביקשה להשוות בין הסרבנים לבין אנשים בעלי מצוקות הסתגלותיות או חומריות, על-מנת להקהות את עוקץ טענתם.{{הערה|[דב חנין]], [[מיכאל ספרד]], [[שרון רוטברד]] (עורכים), '''משפטי הסרבנים: התובע הצבאי נגד חגי מטר, מתן קמינר, נעם בהט, שמרי צמרת, אדם מאור. התובע הצבאי נגד יונתן בן ארצי''', [[הוצאת בבל]], 2004.}}
ישנן שאלות משפטיות נוספות בנושא שטרם נידונו. כך, מעמדה של עבירת ההיעדר מן השירות כעבירה מחדלית והנובע מכך טרם נידון, וכן נמנעו עד היום מלהעלות טענה לפיה מערך השוויון דווקא נובע כי אין לגייס אדם, שכן השירות מכביד עליו יותר באופן איכותי שונה מאחרים.
==הליכי שילוב של עריקים ומשתמטים==
וכנית הליכי שילוב היא מיזם של צה"ל בשיתוף משרד הרווחה, בו מתמודד צה"ל עם בעיית ההיעדרות מן השירות של חיילים בעלי קשיים כלכליים באמצעות סיוע כלכלי, ולא באמצעות מאסרם בפועל ופיטוריהם מן השירות. הצבא מכנה את ההליכים הללו "הליכים שיקומיים", שכן הטיפול בבעיות העומדות בבסיס היעדרות החיילים מן השירות נתפסת על-ידו "שיקומי", משההיעדרות מן השירות הינה [[עבירה פלילית]]. במסגרת המיזם, הושקעו תקציבים ממשרד הרווחה לטיפול בבעיות השורש המונעות מחיילים להשלים שירות תקין.
חרף אופיו הסוציאלי של ההליך, מדובר בהליך המתבצע בצל המשפט הפלילי, ובמסמך בו הציג הצבא את התוכנית נוקטים בכפל לשון, כאשר לעתים מכונה ההליך "הליך שילוב", מונח המדגיש את אופיו הסוציאלי, ולעתים "הסדר שילוב", מונח המדגיש את אופיו המשפטי-פלילי. החיילים בתוכנית השילוב נדרשים להתייצב לדיוני מעקב תקופתיים בבית הדין הצבאי, בכובעו כ"בית הדין המשלב".
=== קבלת ההחלטה על פתיחת בית הדין המשלב ===
בין השנים 2018-2020, בוצעה בצה"ל תוכנית הרצה (פיילוט) במסגרתה יושמו מנגנונים לשילוב עריקים ומשתמטים בשירות תקין באמצעים שאינם עונשיים, תוך מתן סיוע כלכלי. הצבא הגדיר את התוכנית כמוצלחת, כאשר מתוך כ-200 חיילים ששולבו בתוכניות השונות, כ-70 השלימו שירות מלא והשתחררו מבלי לרצות עונש מאסר ממושך וללא רישום פלילי (כ-80 חיילים אחרים עדיין נמצאים בשירות תחת פיקוח במסגרת תוכנית ההרצה). היות והתוכנית נמצאה מוצלחת, ב-20/07/2020 [[צה"ל]] מצא לנכון להרחיב את המיזם כך שיכלול חיילים המתאימים לכך מכלל הזרועות והגופים במערכת הצבאית.
== אופי הליכי השילוב ==
במסגרת הליכי השילוב, עריק או משתמט שנעצר או הסגיר את עצמו, ותקופת היעדרותו מצדיקה ככלל העמדה לדין פלילי - יוכל לבקש להשתלב ב-"הליך שילוב". התוכנית מותנית במוטיבציה לשירות, ובית הדין הצבאי יפנה את החייל לבחינת התאמתו להליך על-ידי מערך [[ערך חדש|גחל"ת]].{{הערה|[https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%AA-%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%91-%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C-%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9D-%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%91-%D7%A0%D7%A2%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99/ בית הדין המשלב באתר יחידת בתי הדין הצבאיים]}}
חרף אופיו הסוציאלי של ההליך, הפרוצדורה ההליכית עודנה מתרחשת בצל המשפט הפלילי. כך, בכל שלבי ההליך, החייל זכאי לייצוג מטעם [[הסנגוריה הצבאית]] או של עורך דין פרטי, וכן תנאי להתחלה של הליך השיקום הוא ישיבה במעצר ראשוני במתקן כליאה, שיכול להגיע עד ל-48 שעות. עוד עולה כי התחייבות החייל נושאת אופי של הסדר הקפאה, כנהוג במשפט הפלילי, שכן החייל מתחייב להימנע מביצוע עבירות פליליות וכן נדרש להתייצב לדיוני מעקב תקופתיים בבית הדין הצבאי, בכובעו כ"בית הדין המשלב". תוצאת ההליך, אף היא, נושאת אופי משמעתי-פלילי, כאשר חייל העומד בהסדר ומשלים את הליך השילוב בהצלחה, מורשע בבית הדין בעבירה שאינה נושאת רישום פלילי, ומושת עליו מאסר על תנאי.
חייל שנמצא מתאים להליך שילוב, חותם על הסדר שילוב ומקבל על עצמו את התנאים הקבועים בו, ומשוחרר ממעצרו לצורך התחלת שירותו ביחידה בה הוא משתלב. עם שובו ליחידתו, ממונה לחייל מפקד מלווה, שהינו קצין או נגד בדרגת רס"ל ומעלה. ככלל, הליך השילוב נמשך כשנה, ובמקרים המורכבים, מכונת ביחידה ועדה בהשתתפות גורמים שונים הבוחנת את הדרך הראויה לשילובו של חייל בשירות צבאי.
==עריקות בצבא ארצות הברית==
ב[[צבא ארצות הברית]], אדם מוגדר עריק כאשר הוא נעדר מעמדתו ללא אישור מתאים. אותו אדם יגרע מרשימת השמות של אותה יחידה לאחר 30 יום וירשם כעריק.
שורה 47 ⟵ 85:
* [[בסאם עאדל]]
* [[מוניר רדפא]]
== לקריאה נוספת ==
* הדר אבירם, '''העדר מן השירות שלא ברשות: פתרונות מדומים לבעיה אמתית''' [[משפט וצבא]] 15 התשס"א
* לעיון בפסקי דין של בית הדין לערעורים מהשנים האחרונות ניתן להיכנס למקום המתאים [https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%AA-%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%99-%D7%93%D7%99%D7%9F/%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A8-%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA/ באתר יבד"ץ].
== קישורים חיצוניים ==
| |||