חזקיה בן רבי חייא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 27:
'''חזקיה''' היה [[אמוראים|אמורא]] בדור הראשון לאמוראי ארץ ישראל, בנם של [[רבי חייא]] ו[[יהודית (אשת רבי חייא)|יהודית]], ותאומו של [[יהודה בריה דרבי חייא]]{{הערה|ראה {{בבלי|יבמות|סה|ב}} ו{{בבלי|נדה|מ|א}} על צורת עיבורם ולידתם.}}.
 
היה רבו של [[רבי יוחנן]], והוא סתם "חזקיה" המוזכר ב[[תלמוד]] פעמים רבות{{הערה|כך נקט בפשטות ב[[ערכי תנאים ואמוראים]], וראהוראו עוד ב{{בבלי|עבודה זרה|מו|א}}.}}.
 
לדעת [[רש"י]] ו[[תוספות]] הוא נחשב גם ל[[תנאים|תנא]]{{הערה|רש"י ב{{בבלי|חולין|קו|א}}.}},; וכןתוספות דעת ה[[תוספות]]{{הערה|ב{{בבלי|עבודה זרה|לח|א}}.}}.
 
על חבריו נמנו [[רבי ינאי]] שהיה קשיש ממנו{{הערה|{{בבלי|זבחים|טו|א}}.}}, [[בר קפרא]]{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|ק|א}}.}}, [[רב כהנא (הראשון)]]{{הערה|{{בבלי|מנחות|כג|ב}}.}}, ו[[רבי יהושע בן לוי]]{{הערה|{{בבלי|זבחים|קט|א}}.}}.
שורה 35:
על תלמידיו הגדולים נמנה [[רבי יוחנן]], וכל זמן שהוא היה קיים, לא מונה רבי יוחנן לראש ישיבה, מפאת כבוד רבו.
 
בית מדרשו היה ב[[טבריה]] ומסופר כי הוא קרא את המגילה בטבריה גם ב[[י"ד באדר]] וגם ב[[ט"ו באדר]], מכיוון שהסתפק האם עיר מוקפת חומה, היא עיר שמוגנת מארבעת צדדיה, ואם כן גם עיר כזו שיש את [[הכנרת]] בשפתה נחשבת לעיר מוקפת, או שמא ה[[גדר (ביטוי הלכתי)|גדר]] של [[חומה]] הוא, שהעיר מכוסה מכל ארבעת צדדיה ולא ניתן לרגל בה מבחוץ{{הערה|{{בבלי|מגילה|ה|ב}}.}}.
 
==תורתו==