חומרא דרבי זירא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת פרמטר ראשון תקני בתבנית:רמב"ם (תג) |
|||
שורה 31:
ב[[מסכת ברכות]]{{הערה|{{בבלי|ברכות|לא|א}}}} [[אביי]] מביא את החומרת בנות ישראל כדוגמה להלכה פסוקה. בעקבות זאת גם כמה מהראשונים כתבו שמדובר בהלכה פסוקה (למשל ה[[רי"ף]]{{הערה|1="עבדו רבנן הרחקה יתירה, והנהגו בנות ישראל למיעבד כרבי זירא, דהא אמרינן דהא דרבי זירא הלכה פסוקה היא, כדאמרינן התם אין עומדין להתפלל מתוך דין או הלכה אלא מתוך הלכה פסוקה, היכי דמי הלכה פסוקה? אמר אביי: כי הא דאמר רבי זירא, בנות ישראל הן החמירו על עצמן, שאפילו רואות טיפת דם כחרדל, יושבת עליה שבעה נקיים." (שבועות ד ע"א)}} וה[[רמב"ן]]{{הערה|1="חומרא זו שנהגו בנות ישראל הוכשרה בעיני החכמים ועשו אותה כהלכה פסוקה בכל מקום. לפיכך אסור לאדם להקל בה ראשו לעולם". (הלכות נידה לרמב"ן, פרק א הלכה יט.)}}). ה[[רמב"ם]] קובע בהקשר לחומרות בדיני נידה, ובכללן חומרת רבי זירא, שאין לסור מהן לעולם{{הערה|1=:"כל הדברים האלו, חומרה יתרה שנהגו בה בנות ישראל מימי חכמי תלמוד, ואין לסור ממנה, לעולם." ({{רמב"ם|קדושה|איסורי ביאה|ט}})}}.
במקרה של ספק או מחלוקת - יש שכתבו שתוקף החומרה כדין דאורייתא{{הערה|כך דעת רוב הפוסקים ביניהם: שו"ת חתם סופר סימן קע"ט, הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] במאמרו "קונטרס הצעה לתקנת נשים בענייני נידה" נדפס כנספח לספר [[אברהם דב אוירבך|אמרי אברהם]] ירושלים תשכ"ד. [http://www.hebrewbooks.org/41264 המאמר גם כאן]}}, ויש שכתבו שתוקפה כדין דרבנן ואף קל ממנו, שאפשר להקל בו בכל
תקנת רבי, במיוחד כשמצרפים אליה [[פולטת שכבת זרע#מחלוקת הראשונים בעניין סתירת שבעת הנקיים|גישות מחמירות נוספות]], מאחרת אצל מקצת הנשים את מועד הטבילה עד לאחר ה[[ביוץ]], תופעה המכונה [[עקרות הלכתית]]. ה[[פוסק]]ים ה[[אחרונים]] דנים בתופעה זו והציעו לה פתרונות שונים, רפואיים והלכתיים.
| |||