|
* ב-[[4 באפריל]] [[2009]] עשרות עוברי אורח היו עדים ל[[תאונת שיט]] ב[[הירקון|ירקון]] בה נפגעה קשה [[יסמין פיינגולד]], אלופת ישראל ב[[חתירה (ספורט)|חתירה]]. אמנם חלקם הזעיקו את כוחות הביטחון, אך אף אחד מהם לא קפץ לסייע לפיינגולד. רק אבי טויבין, עובר אורח שהזדמן למקום בהמשך קפץ למים והצילה. האירוע עורר דיון ציבורי בנוגע למחויבותם של עוברי האורח להושיט יד, גם במחיר של סיכון עצמי, למען הצלתו של אדם הנמצא בסכנת חיים ברורה. בגין מעשהו קיבל טויבין ציון לשבח על מעשה מופת למען הזולת מנשיא המדינה במסגרת טקס חלוקת [[אות הנשיא למתנדב]] לשנת תשס"ט (2009), ובהמשך נבחר להדליק משואה ב[[טקס הדלקת המשואות]] ביום העצמאות ה-68 בשנת תשע"ו.
==תיקון בחוק –מתן תגמולים לבני משפחתו של אדם שנפטר בעת הצלת חיי הזולת==
פרק י"ג ל[[חוק הביטוח הלאומי]] מעניק תגמולים למתנדב שנפגע או נפטר כקב פעולת ההתנדבות, בדומה לתגמולים עקב [[פגיעה בעבודה]], אך בני משפחה של מי שנספה בדרך זו לא היו זכאים לזכויות הניתנות למשפחות נפגעי פעולות איבה כגון: החזרי קבורה, אבל והנצחה, מימון לטיפול נפשי, קבוצות תמיכה וכן הטבות כמו הנחה בארנונה ובמס שבח, סיוע בשכר דירה, מענק הבראה ותשלום לבית אבות{{הערה|{{גלובס|ליאת רון|האסון בזיקים כמשל: הם חירפו את נפשם כדי להציל מישהו אחר. המשפחה שלהם נשארה בלי כלום|1001337008|25 ביולי 2020}}}}. על פי נתוני [[המוסד לביטוח לאומי]] עד למועד הצעת החוק נרשמו כ-20 מקרים של אנשים שנספו או נפצעו כתוצאה מהצלת אדם אחר. בעקבות זאת הוגשה לכנסת הצעת חוק שבה נאמר:
{{חלונית|רוחב =20em |תוכן=תיקון להצעת החוק לא תעמוד על דם רעך התש"פ.
:בשל הנסיבות המיוחדות של מעשה ההצלה ואובדן החיים בעקבותיו מוצע לקבוע כי בני המשפחה של מי שקיפחו את חייהם תוך הושטת עזרה לאדם אחר הנמצא בסכנה לחייו, יהיו זכאים לזכויות נוספות על הזכויות מכוח פרק י"ג כאמור, וכך יתאפשר למשפחותיהם של גיבורים אלו להתמודד עם האובדן שפקד אותן במפתיע בלי שייקלעו למצוקה כלכלית. היקף הזכויות וסוגן ובני המשפחה שיהיו זכאים להן ייקבעו בתקנות שיביא שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בתוך שנה מפרסומו של החוק.{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_ls1_593265.pdf הצעת חוק לא תעמוד על דם רעך (תיקון) (תגמולים לבני משפחה של אדם שנפטר בעת הצלת חיי הזולת), התשפ"א–2020], ה"ח הכנסת 870 מ-21 בדצמבר 2020}}
ב-5 בינואר 2021 אושרה ההצעה כתיקון לחוק הביטוח הלאומי,{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_594378.pdf חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 222), התשפ"א-2021], ס"ח 2894 מ-6 בינואר 2021}} לפיו [[שר העבודה והרווחה]] מוסמך להתקין [[חקיקת משנה|תקנות]], בהסכמת [[שר האוצר]] ובאישור [[ועדת העבודה והרווחה]], למתן זכויות נוספות לבני משפחה של מי שקיפח חייו תוך הושטת עזרה לאדם הנמצא בסכנת חיים. החוק חל רטרואקטיבית על מקרים שהתרחשו החל מתחילת 2018, בהם המקרים של מוטי בן שבת, שטבע בעת הצלת אחרים בשיטפונות ב[[נהריה]] בינואר 2020, מיכאל בן זיקרי, שטבע לאחר שהציל שלושה ילדים מטביעה ב[[אגם זיקים]] ביולי 2020, ואלכסנדר אומלצ'נקו שנפצע קשה בעת שמילט ילדים מדירה בוערת.
שוב ושוב אנו נתקלים באזרחים שמבצעים מעשי גבורה לשם הצלת חייו או בריאותו של אדם אחר, כאשר למגינת הלב הם משלמים על כך בחייהם בעוד משפחתם מופקרת לגורלה, פשוטו כמשמעו. בינואר האחרון היה זה מוטי בן שבת ז"ל ששילם בחייו למען הצלת אם ובתה משיטפונות עזים שפקדו את העיר נהריה, וביולי האחרון היה זה מיכאל בן זיקרי ז"ל ששילם בחייו למען הצלת אישה ושלושת אחייניה מטביעה באגם זיקים.
אין במחמאות והאהבה אשר הורעפו על בני משפחותיהם של גיבורים אלו ודומיהם בכדי להביא מזור לאובדן, ונוסף על הקשיים הנפשיים והחברתיים, מתמודדות המשפחות גם עם קשיים כלכליים – נשבר מטה לחמן, והן מוצאות את עצמן ללא תמיכה כלכלית.
מדינת ישראל שחוקקה את החובה הקדושה של 'לא תעמוד על דם רעך' מחויבת להעניק את מלוא הזכויות לבני משפחותיהם של הגיבורים ששילמו בחייהם, וזאת בסמוך להתרחשות האירוע ככל הניתן.|מקור=מתוך דברי ההסבר להצעת תיקון החוק, 10 באוגוסט 2020.{{הערה|1=[https://www.nevo.co.il/law_html/law04/1861_23_lst_579783.htm הצעת חוק לא תעמוד על דם רעך (תיקון – תגמולים לבני משפחתו של אדם שנפטר בעת הצלת חיי הזולת), התש"ף–2020],10. באוגוסט 2020, דברי ההסבר לתיקון הצעת החוק באתר נבו.}}}}
בינואר 2021 אושר תיקון לחוק (תיקון מס' 222), לפיו יינתנו תגמולים להורים ובני משפחה אחרים של מי שקיפח חייו תוך הושטת עזרה לאדם הנמצא בסכנת חיים, להם זכאים בני משפחתו של נפגע שפגיעת איבה גרמה למותו, לפי הוראות חוק התגמולים ל[[נפגעי פעולות איבה]]{{הערה|1=[https://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/Pages/press05.01.21a.aspx אושר סופית: תגמולים לבני משפחתו של אדם שנפטר בעת הצלת חיי הזולת], 05 בינואר 2021, באתר הכנסת.}}. החוק מכונה בתקשורת בשם '''חוק מוטי בן שבת''' או '''חוק הגיבורים'''{{הערה|1=[https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q4/Article-8b8495382984671027.htm פיצויים למשפחות של אלה שהקריבו את חייהם: "חוק הגיבורים" עבר בקריאה טרומית בכנסת], גלעד שלמור 09 בדצמבר 2020 באתר החדשות N12.}}{{הערה|החוק יחול רטרואקטיבית על מקרים שהתרחשו החל מראשית שנת 2018, בהם המקרים של מוטי בן שבת, שטבע בעת הצלת אחרים בשיטפונות בנהריה בינואר 2020, ומיכאל בן זיקרי, שטבע לאחר שהציל שלושה ילדים מטביעה באגם זיקים ביולי 2020 ואלכסנדר אומלצ'נקו שנפצע קשה בעת שמילט ילדים מדירה בוערת .}}.
===הרקע לחקיקה===
{{להשלים}}
מעמד משפחות אנשים שחירפו נפשם להצלת הזולת שלא במסגרת התנדבותית לא הייתה מוכרת עד כה בחוק. כך למשל לא היו זכאים לזכויות הניתנות למשפחות נפגעי פעולות איבה כגון:
החזרי קבורה, אבל והנצחה, מימון לטיפול נפשי, קבוצות תמיכה וכן הטבות כמו הנחה בארנונה ובמס שבח, סיוע בשכר דירה, מענק הבראה ותשלום לבית אבות{{הערה|1=[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001337008 האסון בזיקים כמשל: הם חירפו את נפשם כדי להציל מישהו אחר. המשפחה שלהם נשארה בלי כלום], ליאת רון, 25 ביולי 2020, באתר גולובס.}}.
על פי נתוני הביטוח הלאומי נרשמו נכון לתקופת תיקון החקיקה כ-20 מקרים של אנשים שנהרגו או נפצעו כתוצאה מהצלת אדם אחר. עם זאת, לא ניתן היה לקבוע כמה מהם פעלו במסגרת התנדבות וכוסו בשל כך בביטוח חיים. הצעת החוק שאושרה מתייחסת למקרים בהם האדם ביצע את המעשה שלא במסגרת התנדבות מוסדרת.
==הערות שוליים==
|
