חוק לא תעמוד על דם רעך

חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ"ח–1998, נכנס לתוקף ב-28 בספטמבר 1998. עיקר החוק הוא סעיף 1 בו, הקובע:

חוק לא תעמוד על דם רעך
Emblem of Israel.svg
תאריך לועזי 30 ביוני 1998
תאריך עברי ו' בתמוז תשנ"ח
כנסת הכנסת הארבע עשרה
תומכים 16
מתנגדים 5
נמנעים 1
חוברת פרסום ספר החוקים 1670, עמ' 245
הצעת חוק פרטית
משרד ממונה משרד המשפטים
נוסח מלא הנוסח המלא
"פסל השומרוני הטוב": עובר אורח מציל פצוע. פרנסואה סיקאר, גני טווילרי, פריז

(א) חובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו, עקב אירוע פתאומי, בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, כאשר לאל-ידו להושיט את העזרה, מבלי להסתכן או לסכן את זולתו.
(ב) המודיע לרשויות או המזעיק אדם אחר היכול להושיט את העזרה הנדרשת, יראוהו כמי שהושיט עזרה לעניין חוק זה; בסעיף זה, "רשויות" - משטרת ישראל, מגן דוד אדום ושירות הכבאות.

חוק זה הופך את החובה המוסרית של עזרה לזולת לחובה הנובעת מחוק. העובר על הוראת החוק עונשו קנס.

החוק נחקק בעקבות הצעת חוק פרטית של ח"כ חנן פורת. בעת שהובא החוק לקריאה שנייה ושלישית נימק ח"כ פורת את יוזמתו:

לא היינו נזקקים לחוק הזה אילו באמת היינו במצב שבו המוסר הטבעי, שלפיו אדם הרואה אדם אחר שנמצא במצוקה לנגד עיניו, לא היה מהסס, היה טורח ומציל, גם אם הדבר הזה היה עולה לו בהוצאות מרובות של ממון ואפילו בסיכון של גוף. חשבנו בכל זאת, על רקע מקרים מצערים מאוד שהיו בשנים האחרונות ועל רקע רצון לקבוע נורמה שמעגנת את המוסר היהודי, הקובע "לא תעמוד על דם רעך", שאינך יכול לעמוד מנגד בשעה שאתה רואה את חברך נמצא בסכנה, וחברך הוא אדם באשר הוא אדם, יהודי כגוי, כל אדם באשר הוא, גדול, קטן, איש, אשה, עליך להושיט לו יד ולהציל אותו.

דברי הכנסת, 22 ביוני 1998

חוקים דומים קיימים ביפן, בגרמניה ובצרפת, אך שיטת המשפט האנגלו-אמריקנית אינה כוללת חובה פוזיטיבית להושיט עזרה לאדם המצוי במצוקה (חוק כזה נוסף לספר החוקים של אחדות ממדינות ארצות הברית, אך אין זה המצב הרווח). "חוק השומרוני הטוב" הקיים בארצות דוברות אנגלית אינו יוצר חובה פוזיטיבית לעזור לאדם במצוקה, אלא מגן על המסייע מפני תביעתו של האדם לו סייע, אם נגרם לו נזק.

לעומת זאת במשפט הישראלי החוק מחייב להושיט עזרה במקרה של מצוקה מיידית אך אינו מגן על המציל מפני תביעת רשלנות. ראו סעיף 2א' לחוק (סעיף 5 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט 1979).

בעבר, התקיימה במידה מסוימת חובה כזו עוד קודם לחקיקת החוק, כדבריו של אהרן ברק:

נראה לי כי בשל תפיסתנו שלנו את קדושת החיים, מן הראוי הוא שלא נלך בעקבות ההלכות האנגליות והאמריקאיות. שופט בישראל מן הראוי שייתן ביטוי לתחושת הצדק החברתי השוררת אצלנו. מן הראוי לו שיתחשב בסביבה החקיקתית הקרובה והרחוקה המעודדת מעשי הצלה. שיקולים נורמטיביים, מוסדיים ובין מוסדיים, מובילים, על כן להכרה בחובת זהירות מושגית המוטלת על כל אדם לנקוט באמצעי זהירות סבירים כדי למנוע סיכון של ממש לחיים ולגוף של זולתו, בלבד שאין בכך כדי להעמידו בסיכון דומה.

שיקול דעת שיפוטי – הלכה למעשה (1987)

החוק בא לידי ביטוי במשפט בישראל, ולעיתים נדירות מוגשות תביעות פליליות על הפרתו.[1]

התחלת החוקעריכה

סעיף 1(א) לחוק קובע שלושה תנאים, שרק כאשר מתקיימים שלושתם יחדיו חובה להגיש עזרה:

  • "לאדם הנמצא לנגד עיניו"
  • "עקב אירוע פתאומי"
  • "בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו".

בניגוד לחוק בגרמניה לדוגמה, החוק הישראלי מחשיב קריאה לעזרה לגורם שלישי כגון משטרה כהושטת עזרה אקטיבית על פי הגדרה, גם אם למעשה עצם הקריאה לעזרה לגורם שלישי ואי-הושטת יד באופן עצמאי כאשר ניתן לעזור, חורצת את גורלו של האדם בסכנה.

למעשה קריאה דווקנית של החוק, מראה כי סעיף קטן ב' שבסעיף 1, מצמצם מאוד את תחולת החוק ומסתפק בקריאה לעזרה, ואינו דורש עזרה פיזית לאדם בסכנה, גם אם ישנה אפשרות כזו.

דיון ציבורי בישראלעריכה

  • ב-4 באפריל 2009 עשרות עוברי אורח היו עדים לתאונת שיט בירקון בה נפגעה קשה יסמין פיינגולד, אלופת ישראל בחתירה. אמנם חלקם הזעיקו את כוחות הביטחון, אך אף אחד מהם לא קפץ לסייע לפיינגולד. רק אבי טויבין, עובר אורח שהזדמן למקום בהמשך קפץ למים והצילה. האירוע עורר דיון ציבורי בנוגע למחויבותם של עוברי האורח להושיט יד, גם במחיר של סיכון עצמי, למען הצלתו של אדם הנמצא בסכנת חיים ברורה. בגין מעשהו קיבל טויבין ציון לשבח על מעשה מופת למען הזולת מנשיא המדינה במסגרת טקס חלוקת אות הנשיא למתנדב לשנת תשס"ט (2009), ובהמשך נבחר להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ה-68 בשנת תשע"ו.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ת"פ 01–001550 מדינת ישראל נגד סרגיי קוגן, על הנאשם הוטל קנס בגובה 2000 ש"ח, ניתן ב-2003.
    ת"פ 06–40142 מדינת ישראל נגד רפאל קדם-אבוטבול, על הנאשם הוטל קנס על תנאי בסך 3000 ש"ח, ניתן ב-2007.
    ת"פ 21558-08-09, ניתן ב-2011.
    ת"פ 59679-05-13 מדינת ישראל נגד פלוני, ניתן ב-2014.
    מתוך האתר של עו"ד מיקי חובה: "למרות שהחוק אמר את דברו, לא רבים הם המקרים שבהם הוגשו כתבי אישום כנגד אנשים שעברו על החוק הנ"ל. למעשה, בשנים האחרונות הוגש רק כתב אישום אחד שהסתמך גם על עבירה זו"
    רותי זינגר-חרותי, בצעד נדיר הורשע אדם באי הושטת עזרה, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2007
  2. ^ nrg מעריב, הפצוע שכב באמצע הכביש, אף נהג לא עצר, באתר nrg‏, 6 במאי 2007
  3. ^ אבירם זינו, פנייה למזוז: חקור את הנהגים שלא סייעו לאופנוען, באתר ynet, 7 במאי 2007