מיזוג אופקים – הבדלי גרסאות

כך, במחשבה המדינית היהודית, גם האלוקיםהאלוהים וגם האדם מהווים 'נקודת אמצע' של המעגל (בניגוד לנצרות בה רק האלוקיםהאלוהים במרכז, והגישות הליברליות בהן רק האדם במרכז) והם מתחרים/מתנגשים/משלימים.

במשנת חז"ל, קיימים 3 מודלים למערכת היחסים בין האלוקיםהאלוהים לאדם:{{ש}}

1. שותפות בלתי מותנית - האלוקיםהאלוהים יצר במצב גולמי, ופעולת האדם משלימה את מעשה האלוקיםהאלוהים (ויכוח טורנוסרופוס ור"ע). גם דיין שדן דין אמת, "נעשה שותף לקב"ה", גם בביצוע ברית מילה ואפילו בהכנת פת מחיטים - האדם מבצע את רצון האלוקיםהאלוהים בשיפור העולם (ובמצב כזה על האדם, בדומה לאלוקיםלאלוהים, להימנע מ'שיעבוד' לזמן).{{ש}}

2. שותפות מותנית - מחד האלוקיםהאלוהים שותף באופן פעיל בעולם הגשמי גם על ידי קביעת חוקי טבע וכו', מאידך לאדם יכולת השפעה בהצאם להחלטתו; לדוגמה, לסנהדרין יש אפשרות לעבר את השנה (גם משיקולי נוחות) ואת החודש, ובכך להשפיע על זמני המועדים וכו' – לעיתים באופן שנראה כנוגד את רצון האל כביכול. כלומר, האלוקיםהאלוהים קובע את המועדים ותאריכם, אבל האלוקיםהאלוהים מאפשר לאדם לקבוע בעצמו מתי ייצא התאריך - ובכך כביכול לקבוע עבור האלוקיםהאלוהים מתי יצא יום הדין וכו', תוך 'ניצול פירצה' בחוק האלוקיהאלוהי כביכול עם זאת, במוגל זה נעשה מאמץ להימנע מ'עימות חזיתי' מול רצון האל.{{ש}}

3. התנגשות ("מודל בעיטה" - מתח בין הפיזיס לבין הנומוס/התנגשות ישירה בין 'רצון האלוקיםהאלוהים' לקביעת חז"ל. דוגמה מובהקת הוא מעשה 'תנורו של עכנאי', שם למרות ה'בת קול' שמבטאת את דברי האלוקיםהאלוהים (והמופתים שקדמו לה), חז"ל מכריזים "לא בשמים היא" וקובעים הפוך מכוח הכלל שקבע האלוקיםהאלוהים "אחרי רבים להטות" {{ש}}

במקביל משווה המאמר תגובת האלוהים למודל השני – עיבור החודש בידי הסנהדרין באופן שנראה כסותר את המציאות שיצר האל, נאמרת למלאכים ומבטאת קבלה על ידי האל: "נמלכו בני לעברה מחר", לתגובת האלוקיםהאלוהים לדוגמה הקיצונית של המודל השלישי, הקביעה "לא בשמים היא" במעשה 'תנורו של עכנאי', מבטאת גם היא קבלה והסכמה: "חייך [האלוהים] ואמר: ניצחוני בני, ניצחוני בני".{{ש}}